אלון שסוע (המכונה גם אלון טורקי) הוא עץ נשיר חורף, הנפוץ באירופה הממוזגת ובדרום-מערב אסיה, בעיקר באסיה הקטנה. המין גדל בר בחרמון, ובתחומי ישראל הוא מוכר מאתר יחיד במדרונות הר כחל. אלון שסוע הוא מין מוגן בארץ.
אלון שסוע הוא עץ נשיר רחב עלים, בעל גזע יחיד וזקוף שגובהו יכול להגיע ל-40 מ' וקוטר הגזע ל-2 מטרים. האלונים הגדלים בר בחרמון קטנים בהרבה מפוטנציאל הגידול של העץ, גובהם מגיע לכששה מטרים בלבד, הגזעים שלהם מעוקמים למדי, ולחלקם יותר מגזע אחד. הסיבות לכך הן כנראה כריתה הנפוצה באזורנו, והאקלים שהוא חם ויבש בהרבה מזה של רוב תחום התפוצה של אלון שסוע. קליפת הגזע אפורה, מחורצת מאד.
לאלון שסוע עלים גדולים, אורכם 7 - 14 ס"מ, ורוחבם 4 - 8 ס"מ. שולי העלה מפורצים מאד עד שסועים ל-6 -12 אונות, ומכאן נגזר שמו של המין. יש הבדלים בצורת העלים וגודלם בין פרטים, אך גם בתוך הפרט עצמו. צדו העליון של העלה ירוק כהה בעל ברק שעוותי, שעיר מעט וצדו התחתון ירוק בהיר, שעיר מאד. אונת העלה העליונה נושאת שערות ארוכות במיוחד, הנושרות בקלות. עלי העץ הנושרים בסתיו מחליפים צבעם לצהוב ואחר-כך לחום.
לאלון שסוע פרחי זכר ופרחי נקבה הנישאים על אותו עץ, כלומר הרחים הםפ חד-מיניים והעץ הוא חד-ביתי. גם פרחי הזכר וגם פרחי הנקבה זעירים, ירקרקים, לא בולטים לעין והעץ מואבק על ידי הרוח. פרחי הזכר הנישאים בקצות ענפים צעירים, עשויים שלושה קשקשים זעירים ואבקנים גדולים. הם ערוכים בתפרחות צרות וארוכות שאורכן מגיע ל-7 ס"מ, המכונות "עגילים". בכל עגיל יש עשרות רבות של פרחים. פרחי הנקבה נישאים על ענפי תפרחת עבים יחסית וקצרים, הנושאים 1-5 פרחים, בחיק עלים על ענפי השנה שעברה. פרחי הנקבה נראים כמו בלוט זעיר, בראשו שלוש צלקות שאורכן כשני מ"מ. הפריחה חלה באביב.
התפתחות הפירות איטית והיא נמשכת כשנה וחצי לאחר ההאבקה. בשנה הראשונה הבלוט אינו גדל כלל, והוא נשאר בקוטר ובאורך של 2 - 3 מ"מ. אחרי פריחת השנה השנייה הוא מתחיל לגדול ומשלים את מחזור הבשלתו בסתיו, כ-18 חודשים לאחר הפריחה. תכונה זו משותפת לאלון שסוע ולמינים נוספים של אלונים, דוגמת אלון מצוי שהוא מין העץ הנפוץ ביותר בבר בארץ, אך אינה קיימת בכל מיני האלון.
הפירות מכונים בלוטים, ומבשילים בסתיו המאוחר. הבלוט עשוי שני חלקים - ספלול ובלוט. הספלול הוא איבר דמוי ספל בעל קשקשים קטנים ומכוסה שיער לביד מצידו החיצוני, חלק ומבריק בצידו הפנימי. קוטרו של הספלול 2 - 3 ס"מ ועומקו 1 - 2 ס"מ. הבלוט הוא אגוז חלק ומחודד בצבע חום הבולט מאד מתוך הספלול. אורכו 2.5 - 4 ס"מ וקוטרו עד שני ס"מ.
הבלוט מכיל הרבה מאד חומרי מזון, בעיקר עמילן, אך הקצה העליון שלו מר מאד ולכן אינו נאכל בשלמותו. הוא מופץ על ידי בעלי חיים - יונקים דוגמת יערונים, סנאים וחזירי בר; וציפורים דוגמת עורבני. הם אוכלים את חלקו התחתון של הפרי (החלק הנתון בתוך הספלול) וזורקים את חלקו העליון, בו נמצא העובר. כך מופץ פריו של האלון מבלי שנגרם נזק לעובר.
על פי עדויות מאובנים ואבקה, שלט אלון שסוע ביערות אירופה עד תחילת תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-120,000 שנה, ונכחד מצפון אירופה ומערבה. הוא הוחזר לאנגליה במאה ה-18 והפך לעץ הנפוץ ביותר בפארקים וביערות נטועים, וכיום הוא גם מפיץ עצמו באופן ספונטני. בשנות רעב שימשו בלוטיו הקלויים מאכל לעניים.
אלון שסוע גדל מהר בהשוואה למיני אלון אחרים של הארץ. הוא נפוץ כעץ פארקים ושדרות בכל אירופה. בעשורים האחרונים שותלים אותו כעץ שדרות בחבל ההר בארץ.
העץ של אלון שסוע משמש בטורקיה ובדרום אירופה לבנין ובתעשיית הרהיטים. הבלוטים נאכלים לאחר קלייה. קליפת הגזע משמשת בתעשיית התרופות הצמחיות, וכמקור לטאנינים בתעשיית עיבוד העור (בורסקאות).
כתבה הגר לשנר