חסת המצפן
פורחת בעונה זו ברוב חלקי הארץ, עכשיו היא מגיעה עד ל 3 מטר בגובהה. החומרים הפעילים בעלים הם בשיא עכשיו ממש באוגוסט, על הערכים הבריאותיים שבה
פלאי חסת המצפן (wildflowers.co.il)
מה קורה?
הגבעול והעלים מכילים "חלב" שמשויכים לו תכונות אופיאטיות עדינות, כאלה שאינם יוצרים תלות, אך נותנים איכות של שיכוך כאב, הרגעה והשראת שינה.
היא מרגיעה , וגורמת להרדמות ושינה רגועה :המערכות העיקריות בהן פעיל הצמח הן
מי את חסת המצפן?
צמח בר ממשפחת המורכבים, שממנה תרבתו את החסה הרומית שאנו אוכלים היום.
אחרי הנביטה בחורף, עליה אכילים וטעימים, לקראת האביב היא תופסת גובה ועליה מקבלים מרירות, אז היא מתאימה לשמש כ"מרור" על צלחת הפסח שלנו. לקראת הקיץ, בשיא החום היא מתחילה לפרוח בפרחים קטנים (הפורחים רק בבוקר) ועשויה להגיע לגובה של 3 מטר ומעלה, העלים הופכים קשיחים, ועליהם שורת זיפים לא נעימים, כל חלקי הצמח העל-אדמתיים מלאים ב"חלב" זה.
אנו קוטפים את העלים הירוקים בסיוע מזמרה וכפפות... כדי לחלוט על מנת להירגע ולישון טוב...
מהיכן השם חסת המצפן?
לצמח מנגנון חכם השומר עליו מפני התייבשות. העלים פונים לכיוון צפון -דרום ומאונכים לאדמה. תכונה זו מאפשרת לעלים לקבל קרני שימוש ישירות רק בשעות הבוקר ואחה”צ כאשר עוצמתם קטנה יחסית מאשר בשעות הצהריים החמות. הגבעול מסתובב כך שהשמש לא תחמם יותר מידי ותשרוף את העלים.
היכן נמצא אותה?
בשולי שדות מושקים ומטעים, בגינות ובחצרות, ברוב חלקי הארץ חוץ מאשר בערבה
מה ואיך משתמשים?
עלי הצמח הצעירים נאכלים בחורף טריים או מבושלים.
ניתן להכין חליטה מהצמח הטרי, או לייבש ולשמור. חסת המצפן נחשבת לצמח בטוח לשימוש למעטים תיתכן תגובה אלרגית.
מומלץ להתחיל בחליטה עדינה של 2-3 עלים, כדי לבדוק את רמת הרגישות וההשפעה על הגוף, ולהעלות את מינון העלים (בזהירות) אם זה מתאים.
חולטים, מכסים בצלחת ושותים אחרי כ 10 דקות, עדיף לפני השינה.
במקרים של חוסר שינה כרוני, מומלץ להתייעץ בהרבליסט או מומחה, אם זה הצמח הנכון עבורכם.
רפואה עממית ופולקלור
חסת המצפן הייתה בשימוש רפואי ומיסטי מאז ימי קדם, הרופא היווני דיוסקורידס מזכיר בכתביו את חסת המצפן, הצמח מככב במיתולוגיה היוונית, כמזונם של המתים. ישנן המלצות לשים שקית עם עלים יבשים מתחת לכרית כדי לזמן חלומות נעימים... ולסלק שדים (אפשר להוסיף לשקית גם פרחי ועלי לבנדר מכל מין)
השמאנים והמרפאים האינדיאניים משבט הנבחו, היו אוספים ומייבשים את השרף מהצמח ומעשנים בטקסי טיהור.
זכרו את הכלל : אם יש ספק אין ספק , לא אוכלים או חוליטם אם לא מזהים ב 100 אחוזים
