ההשערה המקובלת היא כי מדובר בארבעת המחוזות העיקריים של מלכות חזקיהו, שאגר מזון לקראת התקפה אפשרית על הממלכה. בסביבת התל עצמו נמצאו 13 חותמות "למלך".
איזכורי התל במקורותינו
בעת כיבוש הארץ, בספר יהושע כבר מוזכר שכה (שוכה) (פרק ט"ו): "ירמות ועדלם שוכה ועזקה" מוזכר הישוב כאחת הערים שבנחלת שבט יהודה.
בתקופת שאול המלך, התרחש באיזור הקרב בין דוד וגולית, כשהמחנה הפלישתי שכן על התל, (שמואל פרק י"ז): "ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה, ויאספו שכה אשר ליהודה, ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים".
כשהמלך רחבעם (בן שלמה), נערך לקרבות מול ירבעם הוא בנה במקום ישוב (דברי הימים ב', פרק י"א): "ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם".
בימי המלך אחז מוזכר הישוב (דברי הימים ב' פרק כ"ח), כאחד הישובים אותם כבשו פלשתים: "ופלשתים פשטו בעיר השפלה והנגב אשר ליהודה, וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה, ואת תמנה ובנותיה, ואת גמזו ואת בנותיה, וישבו שם".
בתקופת בית שני מוזכר התנא אנטיגנוס איש סוכו (מסכת אבות, פרק א' משנה ג'): "אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר - אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס - ויהי מורא שמיים עליכם". אולם כפי הנראה, לדעת חוקרים, היה עוד מקום בשם "סוכו" באיזור חברון, בו הוא התגורר.
המרגש ביותר הוא האיזכור בקשר לקרב של דוד וגוליית
בתל שוכה, נאספו גייסות הפלישתים שבראשם עמד גוליית, כהכנה למפגש עם הצבא העברי בהנהגת שאול המלך.
(שמואל א' פרק י"ז) וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם.
הולכים
תל שכה הוא תל בעמק האלה המתנשא לגובה של כ 350 מטר מעל פני הים. במקום היה ישוב חקלאי קדום, ממוקם מול תל-עזקה. בפי המטיילים שמו" גבעת התורמוסים על שם אלפי התורמוסים הצובעים את התל ומדרונותיו בכחול ואינם פורחים בגבעות הסמוכות. הסיבה לכך כנראה היא שהתורמוס חובב קרקע עשירה בחנקן כמו בתל .
החנקן הינו שריד לישוב הקדום.
השערה זו מסתמכת על הסיפור שבו "טיהר " ר' שמעון בר יוחאי את העיר טבריה מהקברים הפזורים בה. (מובא בבראשית רבה ראו ב"צמח במקורות" בערך תורמוס ההרים
השביל מסומן בכחול לבן ובחלקו הנו גם שביל ישראל. השביל מקביל לכביש ופונה לצפון מזרח.
כבר בחניה נראה מספר צמחים מעניינים אם הללו לא נרמסו ע"י הרכבים הרבים המגיעים לשם. (צחנן מבאיש לוענית גדולה ואפון נמוך)
בהמשך הדרך ממזרח , עדיין לפני "העליה הגדולה" פורחים מספר צמחי ערטנית השדה (28.2.2017) שלא נראו כאן בעבר.
מטפסים בשביל כ 300 מטרים, בעליה מתונה עד תלולה, בדרך גדל עץ אלה א"י רבת ממדים , ומגיעים לפסגתו של התל הלא היא :"גבעת התורמוסים" ולא בכדי מכיוון שהמוני צמחי תורמוס ההרים פורחים בכחול ויוצרים חגיגה צבעונית יחד עם הורוד של ציפורנית מצרית, צהרון מצוי מספר כלניות המנקדות את השטח באדום, שום משולש, פרסיון מצוי ,אטד אירופי( שהוא אגב אחד הסמנים לישוב שהיה קיים בעבר והיה משמש כגדר חיה בלתי עבירה), עירית גדולה, מסרק מזרחי הפורח בגושים לבנים, את המרבדים הצהובים מייצר החרדל הלבן הפורח בצהוב לימוני.
כאן נטייל בזהירות מכיוון שהמקום זרוע אבנים עתיקות ומסותתות ובורות בלתי מסומנים. .
ננוח, נסדיר נשימה , נשתה מים ונתרשם מהנוף המדהים הנשקף מהגבעה מערבה וצפונה.
במערב מעבר לכביש פורחים בד"כ בתזמון נדיר יחד עם התורמוסים כל מטעי קיבוץ נתיב הל"ה , שקדים אפרסים ומי יודע מה עוד, בפריחה לבנבנה וורודה מדהימה על שטח עצום, כאשר בתוכם נמצאת בריכת החימצון של הקיבוץ, כעין כחולה .
לכיוון מערב נראה את תל עזקה, בה חנה דוד המלך לקראת המפגש עם גוליית, בצפון מערב קיבוץ נתיב הל"ה הקרוי על שם שיירת הל"ה אשר נסתה להגיע לגוש עציון במלחמת העצמאות, במזרח נראה את ה"צלחות" של האנטנות הלוויניות.
צעידה נוספת על השביל תוביל אותנו לשיא התל, בדרך נבחין בשרידים של בתים מחסנים, מתקני חקלאות, גתות רבות, בורות המים ואבנים מסותתות. כל אלה מעידים שהישוב היה חקלאי. אם נמשיך הלאה עוד כ 200 מטרים נוספים נגיע לגיא כשמימיננו שביל שבו ניתן לרדת לדרך העפר שבסופה חונה רכבנו (פונים למערב )
בנקודה זו ניתן להסתובב ברחבי התל ולמצוא את נקודת הצילום האהובה עליכם. השביל המסומן בצבע כחול הולך מזרחה לעברו השני של התל.
משהו על התורמוס
בארץ גדלים 5 מיני תורמוסים , גרעיני נאכלים אחרישליקה של מספר פעמים כדי להוציא את הרעל מתוכם. עד היום מוכרים זרעי תורמוס למאכל בשווקי הישובים הערביים.
האבקת התורמוס מיוחדת מאוד , כל כך קיראו באתר בערך תורמוס ההרים
שימו לב כי התורמוס הוא צמח מוגן ואסור בקטיף
איך מגיעים ?
נוסעים מכביש 38 דרומה בצומת האלה פונים שמאלה (מזרחה) לכביש 375, אחרי כ- 2.5 ק"מ פונים ימינה לתןך שדה ובו שביל עפר המשמש כחניה ( אין לפני כן אפשרות לפניה)