שטחה של יוון גדול מישראל פי ארבע, אולם מספר התושבים דומה : 9 מיליון. חציים מרוכזים בעיר הבירה אתונה, מה שמותיר את רוב שטחה של המדינה ריק מתושבים. המים הרבים גורמים לצמחייה להוריק ולגדול, ( אם לא עולה עליהם הכורת) למרות זאת כמעט נפגוש במדינה חיות בר, ורק מעט מיני ציפורים מקננות בה, (סנוניות רבות כן מעופפות בכל מקום) תוצאה של מאות שנים בהם ניצלו כובשים (התורכים ואחרים ) את אוצרותיה של יוון (כולל אמנות). נראה שגם גם לתושבי יוון אין יותר מידי מודעות לשמירת הטבע.
בכל זאת ולמרות שישנו קטיף נמרץ ושימוש נרחב בצמחי תבלין ומרפה הנקטפים מהבר, ישנו ביוון מגוון עצום של 6,000 מינים של צמחי בר. באיים פורחים צמחים אנדמיים רבים.
ה"יערות המלכותיים "בצפון, על גבול אלבניה, נחשבים לבעלי מגוון פריחה עשיר במיוחד של מיני צמחים בעולם.
למתעניינים אתר הפלורה היווני של צמחי ההר (מעט מיושן ומהווה פרסומת לספרים, אבל אפשרי)
נחשו מה בחרו היוונים כפרח לאומי שלהם? בו הם מגגנים את צידי הדרכים ומציגים ב"ווזות" בבתי המלון ובבתים? - את הרדוף הנחלים !
יצאנו בתחילת הקיץ , יוני 2017 (בסיור מאורגן) , בעונה בה כבר קמלו רוב צמחי הבר בארצינו , אך שם נמצאים עכשיו צמחים רבים בהרים הגבוהים, בשיא הפריחה.
רוב הצמחייה ביוון הינה ים תיכונית מגוונת, בהרים הגבוהים גדלים צמחים אלפיניים . צמחים רבים מוכרים מהארץ ואחרים אפשר לזהות בקלות לפי השתייכותם המשפחתית. בודדים נותרו חידה.
בלטו הללו :
ליד מקורות מים וביערות, וכמובן בכיכרות הכפרים עצי דולב מזרחי ענקי הממדים, טחבים ושרכים מכסים את גזעיו לא אחת . ביערות גדלים עצי אורן, שדר ( ליבנה) , אלונים, ער אציל ( דפנה) ארז, , קטלב , עוזרר אחירותם החורש ורבים אחרים.
בוצינים
לא פחות מ40 מיני בוצינים נמצאים ביוון בחודש יוני נמצאו בוצינים "דביקים" , אפורי עלים, גבוהים וצרים או דומים לבוצין המפורץ . לעיתים מילאו הללו שדות שלמים בשטיחים צהובים ואף גדלו מעדנות על קירות וחומות.
מגוון של צוריות ושומים
40 מיני שום גדלים ביוון. באזור המנזרים הגבוהים פרחו מרבדים מעורבים של מיני צוריות ושומים נמוכים בעלי תפרחות דלילות ורודות. מגוון שומים פרחו בצידי דרכים ובשדות בור בצבעים: בורדו או לבן בגבהים שונים. זיהינו גם שום גבוה. הללו צמחו באין מפריע באתרים ארכיאולוגיים כדלפי, הר האולימפוס ועוד.
פרע
ביוון ישנו מגוון של מעל ל 40 אחדים מהם אנדמיים. מיני פרע, המשמשים כעשבי מרפא או תבלין.
מי עוד פרח?
מיני פרחים ורודים וסגולים ממשפחת השלמוניים, קצח דמשקאי, חוחנים, מגוון צוריות , מיני תגיות ורודות וסגולות, תלתנים, סומקן צהוב חיוור (15 מיני סומקנים פורחים ביוון והאיים סביב ) חלוק שעיר בכמויות, 4 מינים של לוטם פורחים שם, שניים בעלי פריחה ורודה (לוטם שיער) ושניים בעלי פריחה לבנה. עכנאי ולו פרח חיוור בשם PALE BUGLOSS, במקומות הלחים דנדנה ושרכים אחרים.
70 מיני פעמוניות פורחות ביוון חלקן פורח בעונה זו (גם בשמורת הטבע לרגלי הר האולימפוס) ופעמונית הצלצל הגדלה שצמח קירות במקומות גבוהים קרירים ולחים ומוכרת מהארץ.
בלטה הפעמונית היפהפהיה בשם CAMPANULA VERSICOLOR הפורחת גם על קירות וסלעים . שני מיני עולש, שניהם שונים מאשר העולש שגדל בארץ, צובעים את השדות בתכלת סגלגלה.
למדתי להכיר את הדגן הינלדיה המשמש למחקר כ"תורם" גנים לחיטה כדי לספק לה עמידות לחילדון. דגן זה לא גדל בארץ ודי נפוץ ביוון .
שפתניים
באי גדלים צמחים רבים בעלי ארומה חריפה כמו: לוונדר, רוזמרין, קורנית (Thymus capitatus) אורגנו מרוות ועוד. מרווה שמשכה את תשומת הלב במיוחד שמה: מרווה מרושתת - בעלת החפים הגדולים והצבעוניים , בעלת הדגל והפרחים הסגלגלים ורודים הייתה בשיא פריחתה. כל חלקי הצמח דביקים ובעלי ריח חריף ביותר, היה מי שהציע לה את השם: "סלביה סטינקראה".... (מרווה מסריחה) - ראו תמונות בגלריה.
מתברר כי כבר בימי תיאופורסטוס (במאה הרביעית לפני הספירה) היו ידועים למרווה זו שימושים רפואיים, קוסמטיים ואחרים. את השמן שמיצו מהצמח היו מוסיפים לבשמים וגם ליינות ומשקאות חריפים.
בהר האולימפוס
ההר מתנשא לגובה של כ 2,900 מטר מעל כל ההרים, ובו שכנו לפי המיתולוגיה 12 האלים ה"חשובים/מרכזיים" של העת העתיקה ניזונו מנקטר ... ונהו מהחיים .
ההר והשמורה שלרגליו נחשבים לאתרי הטבע והטיולים הפופולריים ביוון , שבילים רבים נמתחים לאורכו ורוחבו, מים רבים ומפלים שוצפים בו, אגמים קטנים וקניון יפהפה. במקום פזורים כמה צריפים המשמשים כמקום מנוחה ומסתור מהגשם.
פגשנו שם אפילו "רנג'ר" של אירגון "שמירת הטבע" של יוון . ההר והשמורה מיוערים עד לגובה מסויים ומשם הולכת ונעשית הצמחייה דלילה, ונחשפים הסלעים החדים. שם מסתובבת גם עז הבר של יוון חופשית.
לרגלי ההר ישנה שמורה ובה מסלולי טיול לאורך הקניון הצר הנפער במקום בו זורמים נחלים ויובלים. שבילי עץ מובילים את המטיילים לבריכות ולמפלים .
ביום בו עלינו למרומיו של ההר עד למיקום בו ניתן לעלות באוטובוס, כיסה ענן סמיך את כל ההר כשמיכה, ולא הייתה ראות כמעט.
לעומת זאת ניתן היה להבחין בשפע של צמחים למרגלות בית הקפה הגבוה:
זוהו שם ב 5 מ"ר מיני צמחים רבים: טורגניה, כלשהיא, המרווה המעניינת בעלת הריח החריף במיוחד שהוזכרה לעיל, מקור חסידה, זלזלת מנוצה, מין של מורית, ריכפה צהובה בשיא פריחה מיני בוצין, פרע, קיסוס החורש , מיני צורית, שרכים וטחבים רבים, ויער עבות בו עצים גבוהי צמרת .
צולם גם פרפר מפוספס ומיוחד ( ראו בגלריה ) שאינו נודד כנראה עד לארצינו . הלה שתה נקטר צמחים והיה רגוע וממושמע לצילום.
בעין ברירה ירדנו מאוכזבים מההר, לכפר המסורתי הנחמד "ליטוחורו" שממנו נשקף נוף מדהים.
משם יוצאים לטיולים לעבר שמורת הטבע שלמרגלות ההר. בשמורת הטבע לרגלי האולימפוס ובהר עצמו פריחה עשירה של עצים ופרחים חד שנתיים, רב שנתיים, שיחים עצים שרכים וטחבים.
צעדנו על צלע הר לאורך השביל המסודר המוביל למפל מים במקביל לאמת מים המובילה את המים לשדות השלחין והמטעים. הכל ירוק ופורח, שקשוק המים הזורמים הזכיר לנו בצער את מדינתינו השחונה... הצבע הירוק וגובה העצים הזכירו לנו שלא כל העולם שחון.
לאורך המסלול גדלו עצי דולב מזרחי, אלונים, עצי תאנה ורימון, עצי אגוז מלך, אורנים (כנראה גם אורן שחור שלא ידעתי לזהות), אלות עצי אשור, אלות (שיש מי מהמטיילים שאסף עפצים כדי לחקור אותם במעבדתו), ועוד. כולם חסונים ומוריקים.
שיחים נמוכים וגבוהים ומטפסים פרחו והשתרגו במקומות המוארים : אחילוטוס שעיר, קיסוס החורש, חבלבלן המשוכות, שיחי זלזלת מנוצה בשיא פריחה , שיחי סמבוק עשבוני, ומטפם נוסף בעל פרחים לבנים , רעיל ולא מוכר בארץ בשם Cionus erecta (ראו תמונה בגלריה כאן )
את הצבע סיפקו הצמחים בעלי הפרחים :חד ורב שנתיים נמוכים : ציפורן ריחנית דומה לצמח שבו מגננים, (ראו בגלריה) , מעט סחלבים (ביוון גדלים 100 מיני סחלבים) , מיני פרע שראינו אח"כ נמכרים בחנויות לצמחי מרפא, מספר מינים של פעמוניות, ביניהן הפעמונית היפהפיה הזו .(ראו גם בגלריה) , אכילאה, שומים, ומרווה בעלת פרח סגול כהה גדול במיוחד שלא הצלחתי לצלם, קרקפות צהובות של צמח ממשפחת המורכבים שהזכירו חרציות בעלות פרחים צהובים ועלים מנוצים דקיקים, דגן אלגנטי ואפילו פיגם לא נעדר מהרשימה, הפיגם הזה דומה למין המצוי אצלינו . Ruta graveolens ואופייני לבלקן .
מי עוד פורח ברחבי יוון בעונה זו? (בעיקר בצפון ובמרכז)
חד אבקן, חלמית גדולה, מיני חבלבל, צלף קוצני כמובן. שפתניים שונים ביניהם קורנית ממין שונה מהמקורקפת (דומה אבל שונה) ומיני אשבל ,מגוון פעמוניות – (60 מינים שונים של פעמוניות גדלים ביוון !) צלצל החומות , שני מיני קוציץ (לא קוציץ סורי) שממבנה העלה שלהם למדו היוונים להכין כותרות קורינתיות לעמודי המקדשים והמבנים המפוארים. נורית בעלת פרח גדול מאוד, דגניים וגם הדגן הינלדיה Hynaldia) ) הנפוץ בבלקן ואינו גדל בארץ, אותו למדתי להכיר מיענקלה אחד משני הפרופסורים שיצאנו איתנו לטיול.
הצטערנו שלא הגענו בעונה התאימה לפריחת הרקפות היווניות המיוחדות. (5 מינים לא פחות)
בין הגידולים החקלאיים המרכזיים הבולטים בנוף:
גפנים ליין ומאכל, זיתים תאנים מיני דגן (עשרות אלפי דונם של זיתי קלמטה והזן אמפיסה המיוחדים ליוון ) , אלפי דונם של עצים נשירים: דובדבנים, שזיפים משמשים אפרסקים ותפוחי עץ , תפוחי אדמה , תירס וכותנה.
ישנם מוקמות בהם הנחלים עולים על גדותיהם מציפים את השדות ומגדלים בהם : אורז!!!!
מעניין שמגננים ביוון בעצי מגנוליה המרגישות שם בבית ופורחות בשפע.
כשיש לך כל כך הרבה מים, טבע נקי ללא פיח, עשבי תבלין ומרפא ישר מן היער, גבינות טבעיות ללא חומרי שימור, אוזו זמין, החיים דבש - פשוטים ושמחים.
מה הפלא שהיוונים יושבים שעות על גבי שעות על כוס קפה ומים קרים בכיכר המרכזית תחת עץ הדולב וכך עובר להם היום???
מה הפלא שיש למדינה חוב ענק? כנראה שאין להם זמן לעבוד ....