לגינות קהילתיות עשויות להיות מטרות רבות: גידול תוצרת מזון - ירקות ופירות וכן תבלינים, צמחי מרפא ופרחים.
גינה קהילתית היא מקום מפגש אשר בו אנשים בגילים שונים ורקע שונה זוכים להכיר את שכניהם, להתיידד אתם ולעבוד יחד.
לגישת הקהילתיות חשיבות רבה מכיוון שכך ניתן ללכד ולחזק את המרקם הקהילתי ביישוב.
מלבד הערך לקהילה, גינה קהילתית היא מעין "עיר מקלט" ובית גידול לצמחים ובעלי חיים מקומיים, ובכך היא עוזרת לשימור הטבע המקומי.
לאחרונה אנו עדים לתופעה ההולכת ותופסת תאוצה של גינון טיפולי, במסגרות פרטיות ובמסגרות בית סיפריות.
בפרויקט ארצי של האגף לחינוך מיוחד, "גינת התבלין" לוקחים חלק קרוב ל-200 מסגרות בחינוך המיוחד (גני ילדים, בתי ספר לחינוך מיוחד, בתי חולים, וכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים).
העבודה סביב הנושא מעוררת את התלמידים לפעילות חוויתית ולימודית גם יחד.
הפרויקט נוחל הצלחה גדולה, גינת התבלין פר סביון הנמצא בעיר רמת גן, זוכה להדים חיוביים מאוד ולביקורים של מפקחים ממשרד החינוך ונכבדים מעיריית רמת-גן.
על גינון טיפולי
שלוש גישות מרכזיות רווחות היום בגינון הטיפולי
גישת הריפוי בעיסוק
גישת הריפוי בעיסוק נובעת מתיאוריית הריפוי בעיסוק ובמרכזה השאיפה לאפשר לכל אדם בכל גיל,בכל מצב לבצע פעולות פיזיות עד מורכבות תוך שימוש באבריו השונים בצורה שתאפשר תיפקוד חלקי או מלא .
הגינון במקרה זה הוא אמצעי להשגת המטרה .
כל אדם אשר מסיבות גופניות או נפשיות מתקשה לבצע פעילויות כלשהן הפעילות הגננית מסייעת לו לתפקד טוב יותר
גישת התרפיה באומנות
גישת התרפיה באמנות נובעת מתיאוריות התרפיה באומנות ובמרכזה השאיפה לבטא את עצמך באופן אמנותי
האמנות במקרה הזה היא כלי שתפקידו מתן אפשרויות ביטוי מגוונות המאפשרות לאדם הבנה עצמית מעמיקה במטרה לשפר את חייו
הפעילות הגננית במקרה הזה היא כלי שניתן לייצר אתו מגוון רחב של צורות הבעה אמנותיות.
גישת הפסיכולוגיה של גן העדן
במרכזה של גישה זו שני מושגים מרכזיים "הפנטזיה של גן העדן" והידע כ"קשב צף" (מארג תיאורטי המבוסס על הפסיכולוגיה של לקאן, ביון ועוד ובקצהו העליון החשיבה הבודהיסטית
הגן האמיתי והמדומיין של כל אחד מאיתנו הוא בבסיסה של הגישה .
הדבר כשהוא לעצמו-גינון קהילתי טיפולי
(הפסיכולוגיה של גן העדן)
הפסיכולוגיה שאנחנו מכנים הפסיכולוגיה של גן העדן
אומרת שלא כל חוויה אנושית ניתנת לתיאור כחוויה של אינטרס .
לא כל חוויה צריכה להימדד בלשון של הבנה
מבחינתנו
הנושא המרכזי הוא ה"קשב הצף "
להבדיל מהקשב הרגיל שיש לו או אין לו תשובה לכל דבר
ידיעת האמת כמו ידיעת האחר
הנה ידיעה שיכולה להניח שהכן והלא
יכולים להיות חלק מאמת אחת
היכולת האנושית לדעת(גם במחיר של כאב) את האמת
היכול לדעת שהאחר תמיד אחר
היכולת לשאת את עובדת היותנו תמיד אחרים
היא בבסיסה של החוויה שאנחנו קוראים גינון קהילתי טיפולי
להיות עם הדברים הוא חלק מאמת זו .
הגינה הקטנה-גן העדן של כל אחד, הנה מבנה ארכיטקטוני
תוצר של אדם או משפחה , אשר ברוב המקרים
פועלים מתוך חופש גמור
ומייצרים מבנה שהוא אישי לחלוטין .
בגינה הקטנה מנסה האדם
להביא לידי ביטוי
את "פנטזת גן העדן" שלו
פנטזמה שהיא פועל יוצא
של מגוון רב של שיקולים, מודעים ולא מודעים ,
של יכולות ואי יכולות אישיות, של תנאים
וחוסר תנאים, ובעקר של אהבת הצומח
ושנאת הצומח ….
ועוד על הגינה האורבנית... (מי צריך טבע בעיר, אתר הגל הירוק)
שמירה על שטח פתוח עירוני, חיונית לשמירה על איכות החיים היומיומית בעיר. השטח הפתוח מגוון ומרכך את המרקם הבנוי, מחליש את תחושת הצפיפות והסטטיות באמצעות צמחייה ומרחב פתוח, נותן מענה לצורכי הנופש והקהילתיות של התושבים. מגביר את ההנאה האסתטית ותורם ליציבות הנפשית של תושבי המקום. הטבע העירוני יוצר מקום ייחודי, בו הציבור הרחב יכול לפגוש ולטפח קרוב למקום מגוריו את משאבי הטבע המיוחדים לעירו בצורה זמינה וזולה.
הנוף והגינה הקהילתית האורבנית, אינו נותן רק מענה אסתטי ואקולוגי אלא מאפשר פתיחות וקרבה חברתית, המתבטאים במעורבות קהילתית בכל תחומי העשייה: השתלבות במחקרים, פעילות חינוכית, פעילויות פנאי ואפילו אחזקת האתר עצמו. אתרי טבע עירוניים מהווים כלי בעל עוצמה העומד לרשות מתכנני ערים ונוף, אנשי חינוך, עובדי קהילה ואנשי שמירת טבע.