עצי אלון

 

 

1. עצים או שיחים חד-ביתיים ירוקי-עד, נשירים או נשירים מותנים.

2 .עלים מסורגים יושבים או נישאים על פטוטרת קצרה, הטרף פשוט או מחולק, תמים או בעל אונות, עם עורקים משניים מנוצים פעם, המסתיימים בקרין או נקודה. עלי לוואי נשירים או נשמרים בניצנים.

3 .פרחים מואבקי רוח, קטנים, ירוקים או צהבהבים קרומיים, חד-מיניים, הזכריים ערוכים על עגיל בחיק עלה הנקביים בודדים או בזוגות.

4 .פרי ביצני או דמוי חבית, יושב או נישא על עוקץ, בראשו שריד של עמוד העלי ו-3-5 הצלקות שיבשו. הפרי אגוזית יושבת באבר ייחודי – הספלול (cupula ) המכוסה קשקשים מרובים ערוכים בתברוגת.

 

• יערות 'עריים' חמימים לחים למחצה בהרים של אזורים טרופיים לחים, ירוקי-עד או נשירים למחצה באמריקה המרכזית ודרום אסיה.

• חורשים יובשניים, בעלי עלים גלדניים בגבעות ומישורים או על קרקעות ייחודיות. בדרום

מערב ארה"ב-מקסיקו, באגן הים התיכון ובדרום מערב סין ואפגניסטן.

• יערות רחבי-עלים נשירים של אזורים ממוזגים או הרים, בקווי רוחב צפוניים עם חורף קר ומושלג במרכז ומזרח ארה"ב, ארופה ומזרח אסיה. 

 

• האלונים הם מרכיב שולט או משני חשוב ביותר, הם עשויים להגיע לגיל מופלג של מאות שנים. יש להם מקום מרכזי ב"שרשת-המזון" והם מקיימים מגוון של בעלי חיים (ציפורים: עורבניים, יונקים: חזירים דורבנים, מכרסמים: חולדות, עכברים) התלויים בהם כמעט בלעדית.

• בעלי החיים מעופפים ומאספים הם גורם הפצת הבלוטים בכל האוכלוסיות של הסוג.

• האלונים תופסים גם מקום מרכזי במערכי-תלות של פונדקאות (צרעות, כנימות) ומרחב מחיה של אצות, חזזיות, פטריות, טחבי עלים וטחבי כבד.

 

האלונים הם כאמור חד-ביתיים. הם מואבקי רוח בראשית עונת הצימוח בארץ באביב, הפרחים הזכריים מבשילים לפני הפרחים הנקביים, כך נמנעת האבקה הדדית (פרוטאנדריה), ישנו גם מנגנון של אי התאם עצמי כמנגנון להבטחת הדדיות בהפריה. 

זהות מספר הכרומוזומים 24=2n, מאפשר הכלאות בין המינים השונים. אורך הזמן בין ההאבקה עד לפרי בשל  הוא מחזור של שנה עד שנתיים מהאבקה לפרי.

לבלוב גדמים, פריצת נצרים מקנה שורש (יוצא דופן)

 

עץ נמוך או שיח גבוה ירוק-עד בעל עלים גלדניים דוקרניים ומרובה גזעים. הבלוטים שלו מבשילים מאוחר בחודשי נובמבר-דצמבר. יוצר חורשים סבוכים בכל שדרת ההר בארץ. במקומות מיוחדים בהם הוא מוגן במשך שנים רבות מופיע כעץ גבוה עם נוף רחב.

עץ גדול נשיר-חורף בעל נוף רחב, כמעט תמיד חד-גזעי. העלים רחבים ובעלי לבידות שאינה מתקלפת מהעלה. הבלוטים גדולים מאוד עם קשקשי ספלול מכופפים לאחור. יוצר נופי יער פארק וחורש פתוח באזורים הנמוכים הים תיכוניים (בעבר בשרון, גליל תחתון, גולן נמוך). בלוטי אלון התבור מבשילים בסתיו. 

 

עץ גדול נשיר-חורף, בדרך כלל חד-גזעי. העלים רחבים ובעלי לבידות המתקלפת מהעלה בגירוד שלו. הבלוטים מאד בולטים מהספלול שמכוסה מקשקשים קצרים והדוקים (ממש כמו בקרוביו אלון אנגלי ואלון ישוב מאירופה). מצוי בגליל העליון ובצפון הגולן שם הוא יוצר את החורש (כמעט יער) עם אלון מצוי, בחרמון הוא ממשיך לבדו עד לרום של 1750 מ' ושולט ביער ספר הררי (שם הוא מרגיש הכי "בבית"). דרומה בכרמל, שומרון ויהודה אלון התולע הופך לעץ נדיר. 

מתפתחים עליו עפצים שבעבר הכינו מהם נוזל צבעוני לכתיבה.

 

אלון חרמוני (אלון הלבנון לשעבר) הוא עץ נשיר-חורף בעל עלים מוארכים עם שינון גס ולא קבוע. הבלוט משוטח מלמעלה (כמעט כמו שולחן) ובולט מעט מהספלול הדוקרני. מצוי בחרמון ביער הספר עם אלון התולע, במיוחד בחלקים הגבוהים ברום 1600-1800 מ'.

 

עץ גדול ומרשים הדומה במבט ראשון לאלון חרמוני. מאופיין בקשקשי ספלול דקים וכפופים אחורה ובחפים חוטיים בקצות הענפים. בארץ מוכר רק מהערוץ הלח של עמק מן, שם יש כמה עצים מרשימים מאד. לאחרונה נמצאו בחרמון מעברים בין אלון שסוע לאלון חרמוני.

 

כעצים מאריכי ימים רק המחטניים עולים על האלונים בחשיבות הנופית והכלכלית. 

• לעצה יש ביקוש גדול לתעשייה, לבניין ולהכנת חביות, מרכבים וכלים שונים.

• למקור עץ האלון חשיבות עצומה באיכות וטעם היין המאוחסן בחביות המיוצרות ממינים מסוימים.

• בבתי הגידול שלהם מתקיימים שטחי רעיה חשובים.

• חומרים המופקים מהם (בעיקר טאנינים) משמשים לתעשיית הבורסקאות, לייצור צבע ודיו. לאחרונה מדברים על קמח בלוטים כמקור עתידי מזון לבני אדם. 

• הבלוטים משמשים להאבסת בע"ח ומאכל לאדם.

בשנים האחרונות פועלת עמותה להשבת אלונים, ראו עוד הגיגים וסיפורים באתר של עזרא ברנע 
ראו כתבה של אמוץ דפני וסלאח אל-חטיב על שמות האלון ופתגמיו 
רוצים לנוח תחת עץ אלון? 
חבקו את האלון הרצוי לכם, ראו במפת מיפוי אלוני ישראל מיהם האלונים הרצויים לכם 

תודה לד"ר אורי פרגמן-ספיר מדען הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים