משפחת הפואתיים, הגדולה שבמשפחות סדרת הגנציינאים (Gentianales, שבה גם ההרדופיים, הערבזיים ו-2 משפחות נוספות ללא נציגים בישראל) ואחת הגדולות שבין משפחות מכוסי-הזרע (היא המשפחה הרביעית בגודלה, לאחר המורכבים, הסחלביים והקטניות), כוללת כמעט 620 סוגים וכ-13,550 מינים, שתפוצתם קוסמופוליטית, אך רבים ממיניה נפוצים בעיקר באיזורים הטרופיים הלחים. רבים מן המינים הטרופיים הם מעוצי גזע ומהווים מרכיב חשוב בשכבת העצים הנמוכה של יערות הגשם הטרופיים. עם משפחה זו נמנים צמחים חשובים כלכלית ורפואית.
שם המשפחה המדעי, Rubiaceae, על שם הסוג Rubia (פואה), מלטינית: ruber - "אדום", שכן שמשורשי מינים שונים של הצמח הופק צבע אדום בימי קדם ורבים מזהים אותו עם הפואה (וממנה: משפחת הפואתיים), הנזכרת במשנה כצמח שממנו הופקו צבעים (מסכת שביעית, פרק ז', משנה ב').
הפואתיים הינם עצים, שיחים, עשבים חד-שנתיים, או רב-שנתיים, מטפסים, לעתים רחוקות צמחים שרועים, מעטים מהם אפיפיטים (גדלים על ענפי עצים). הפרחים לרוב דו-מיניים ובמקרים שבהם הם חד-מיניים הצמחים חד-ביתיים, או דו-ביתיים. רוב המינים הרב-שנתיים והעצים הינם ירוקי עד, אך יש גם נשירים. חלק מהמינים קוצניים. הגבעולים גליליים, או מרובעים בחתך רוחב, לעתים הולכים ונעשים שטוחים עם ההתבגרות, לעתים מכונפים. העלים נגדיים או ערוכים בדורים, בעיקר במקרים בהם המפרקים מנוונים, לעתים צולבים, או ערוכים בזוגות הניצבים אלו לאלו לאורך הגבעול. העלים יושבים או בעלי-פטוטרות, פשוטים, או שסועים לאונות, תמימים או משוננים כמשור, שפת העלה לעתים גלולה. קיימים עלי-לוואי, שבחיקם ציצת שערות זעירות דביקות (colleters), המגינה על הרקמות הצעירות מפני התייבשות וממזיקים.
הפואתיים מואבקים כרגיל ע"י חרקים ולפיכך הפרחים ניכרים ומציעים צוף. הפרחים בחיקי עלים או בראשי הגבעולים, יחידים או במכבדים, לעתים רחוקות בצברים קרקפתיים, יושבים, או נישאים על עוקצים, לעתים התפרחות מלוות בחפי מעטפת. הפרחים קטנים עד בינוניים, נכונים, העטיף בדרך-כלל בדורים של 4 או 5, לרוב עלי-הגביע ועלי-הכותרת מובחנים ורק לעתים רחוקות עלי-העטיף בלתי נבדלים (tepals), לעתים הגביע מנוון, או חסר. הכותרת לרוב צבעונית וניכרת, דמויית-משפך, פעמון, מסמר, ולעתים תפוחה או דמויית-כד, עלי-הכותרת מאוחים בבסיסם, צבעם לבן, קרם, צהוב, כתום, אדום, כחול, סגול או ירקרק. צינור הכותרת קירח, או שעיר. אונות הכותרת לרוב מחודדות, לעתים רחוקות קהות-מעוגלות, לעתים מסתיימות בתוספתנים. אבקנים 5-4, כמספר עלי הכותרת, מאוחים לצינור-הכותרת, ערוכים לסירוגין בין אונות הכותרת, לעתים רחוקות רבים (למשל, בסוג גרדניה). הזירים מפותחים או מנוונים, לרוב נפרדים, לעתים-רחוקות מאוחים, המאבקים צרים-מוארכים, בני 2 לשכות, המשחררות אבקה דרך חריץ אורך, או דרך נקבים המפוזרים על פניהן. השחלה כמעט תמיד תחתית (זהו סימן היכר למשפחה), עשויה בדרך-כלל מ-2 עלי-שחלה, היוצרים 2 מגורות, בכל אחת 50-1 ביציות. על המצעית, בבסיס השחלה, נמצאת לרוב צופן דמוי-דיסקה. מן השחלה עולה עמוד-עלי אחד או שניים, חופשיים או מאוחים חלקית, בראשם צלקת, לעתים מגובששת. הפרי מפרדת, לעתים בשרנית, או הלקט בן 2 מגורות, או שבמקרים נדירים יותר הפרי אגוזית, בית-גלעין או ענבה. בפרי 30-1 זרעים, עגולים, לעתים מכונפים, בעלי-אנדוספרם ו-2 פסיגים פרושים.
ממצאים מאובנים של פואתיים מתוארכים לתקופת האאוקן (לפני 34-56 מיליון שנה), אך מניחים שהמשפחה התפתחה מוקדם יותר, שכן ממצאים אלה כבר מקיפים את כל תת-הקבוצות במשפחה, כלומר - אלה היו מפותחים כבר באאוקן.
אחד הסוגים החשובים כלכלית במשפחת הפואתיים הוא הקפה, אשר מפריו - פולי הקפה - מכינים את האבקה המשמשת להכנת המשקה הנפוץ, אחד המוצרים החקלאיים הנסחרים ביותר בעולם. מקליפת עץ הצינכונה (Cinchona) מופק כינין, המשמש כתרופה לטיפול בקדחת ומקנה השורש המיובש של צמח הקרפיצ'אה (Carapichea) מפיקים את הרכיב הפעיל בסירופ האיפקק (Ipecac), שהיה מקובל בעבר כתרופה נוגדת שיעול ומעודדת הקאה. מינים שונים משמשים אוכלוסיות ילידים פרימיטיביות באזורים שונים כצמחי רפואה. מיני פואתיים רבים משמשים בגינון לנוי, כגון גרדניה (Gardenia), מיני פואה שונים ופנטס (Pentas).
משפחת הפואתיים מיוצגת בישראל ע"י 12 סוגים ו-52 מינים, כולם עשבים חד- או רב-שנתיים, חלקם מטפסים, רבים מהם נפוצים, אך יש בהם נדירים מאוד.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
Bremer, B. & Manen, J.F. (2000). Phylogeny and classification of the subfamily Rubioideae (Rubiaceae). Plant Systematics and Evolution, Vol. 225, pp. 43-72
Chen, T., Luo, X., Zhu, H., Taylor, C.M., Ehrendorfer, F., Lantz, H., Funston, M. & Puff, C. Flora of China, Online Vol. 19, p. 57
Feinbrun-Dothan, N. (1978). Flora Palestina, Part Three, p. 232
Robbrecht, E. (2015). Monographic and systematic studies in Rubiaceae. Botanic Garden Meise, Belgium. Website: http://www.br.fgov.be
Watson, L. & Dallwitz, M.J. (2015). The families of flowering plants: Rubiaceae Juss. Online Version
Zappi, D. (2009). Neotropical Rubiaceae. In: Milliken, W., Klitgוrd, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics. Kew Gardens website
פינברון-דותן, נ. ודנין, א. המגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל. (1998). כנה. ירושלים.
