משפחת נר-הלילה בסדרת ההדסאים (Myrtales, שבה גם הדסיים, כופריים ועוד 6 משפחות ללא נציגים בבר בישראל), כוללת יותר מ-40 סוגים וכ-720 מינים.
המשפחה קרויה על שם הסוג נר-הלילה (בשמו המדעי כיום Oenothera), שם המוזכר לראשונה במילון "ילקוט הצמחים", בעריכת מ. אזרחי ופ. אוירבך (קרישבסקי), שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930) ואשר ניתן לו בשל פרחיו הצהובים הזוהרים כשלהבת הנר ונפתחים בשעות הערב והלילה. שם המשפחה המדעי, קרוי על שם נרדף לסוג, שהיה בשימוש בעבר, Onagra (מכאן Onagraceae), מיונית: onagros - "פרא", "חמור בר", אולי בשל צורת עלי הגביע המזכירים אוזני חמור ואולי בשל העובדה שהצמח שימש מזון לחמורים (גם לשם Oenothera, המקובל כיום, משמעות דומה).
המשפחה התפתחה לפני 65 מיליון שנה לפחות, היא קרובה מאוד אבולוציונית למשפחת הכופריים ומיניה נפוצים בכל העולם, עם ריכוז מינים גדול בצפון-מערב אמריקה.
מיני המשפחה הינם עשבים חד-שנתיים, רב-שנתיים, בני-שיח, שיחים, מטפסים ולעתים-רחוקות עצים. לעתים-קרובות אברי הצמח מכילים תאי-שמן בשכבת האפידרמיס. העלים פשוטים, מסורגים, ערוכים כסליל לאורך הגבעול, או נגדיים, או ערוכים בדורים, לעתים קיימים עלי בסיס הערוכים בשושנת, יושבים או נישאים על פטוטרות, טרפיהם תמימים, שסועים לאונות, משוננים, או חרוקים. לעתים מצויים עלי לוואי נשירים. התפרחות לרוב אשכולות, מכבדים, סוככים-מדומים, או תפרחות דמויות-שיבולת, או שהפרחים יחידים, בחיקי-עלים, או בראשי הגבעולים. הפרחים נכונים, או בעלי-סימטריה דו-צדדית, דו-מיניים, לעתים רחוקות חד-מיניים. העטיף עשוי 5-4 עלי-גביע ירוקים, או צבעוניים, מאוחים בבסיסם, אונותיהם נפרדות, על-פי רוב בסיס הגביע בונה צינור פרח דמוי-כוסית, או גלילי (למעט בסוג מדד) ו-5-4 עלי-כותרת נפרדים, פרושים, או רעופים, צבעיהם מגוונים, ערוכים לסירוגין בין עלי-הגביע, מפותלים בניצן. לעתים-רחוקות עלי-הכותרת חסרים. מספר האבקנים כמספר עלי הגביע, עולים משולי צינור הפרח, ערוכים בדור יחיד, או שמספרם כפול ממספר עלי הגביע והם ערוכים ב-2 דורים, לזיריהם אורכים שונים, לעתים-רחוקות קיימים רק 2-1 אבקנים ואבקן מנוון (סטמינוד). המאבקים בני 2 לשכות, לעתים מחולקים לרוחבם, מפזרים אבקה מבעד לסדקי אורך, גרגרי האבקה הבשלים ערוכים ברביעיית תאים (טטראדה), תא יחיד (מונאדה), או צברי-תאים (פוליאדה). מינים רבים הינם מואבקי-חרקים ומותאמים למאביקים מסויימים (למשל, רפרפים או דבוראים פעילי-לילה). ברוב מיני המשפחה גרגרי האבקה דבוקים קלות זה לזה בקורים העשויים חומר רירי (ויסצין), במבנה המאפשר לחרקים מותאמים בלבד להפיץ את האבקה באופן אפקטיבי. בבסיס השחלה קיימים צופנים. השחלה תחתית, עשויה 5-4 עלי שחלה מאוחים, היוצרים 5-4 מגורות, שבכל אחת ביצית יחידה עד ביציות רבות, ממנה עולה עמוד עלי יחיד, נושא צלקת אונתית, כיפתית, או דמויית-אלה. הפרי הלקט, ענבה או פרי מקובץ, המכיל זרע יחיד עד זרעים רבים. הזרעים קטנים, לעתים מכונפים, העובר שמנוני, חסרי אנדוספרם.
מספר מינים ממשפחת נר-הלילה משמשים להפקת שמן מזרעיהם, המכיל חומצה גמא-לינולאית, לשימושים רפואיים, אך מחקרים מודרניים מטילים ספק ביעילותו. מינים רבים (נר הלילה, פוקסיה, ערברבה) משמשים כצמחי נוי.
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י 3 סוגים ו-9 מינים. נר-הלילה החופי הינו צמח גר המעטר את חופי הארץ. מין אחד נדיר מאוד והינו צמח "אדום" בסכנת הכחדה (ערברבה קטנת-פרחים) וצמח אחד נכחד מישראל (מדד הביצות).
כתב: דרור מלמד
מקורות:
