משפחת העריים   Lauraceae

משפחת העריים בסדרת העראים (Laurales, שבה עוד 6 משפחות ללא נציגים בבר בישראל), כוללת כ-70 סוגים וקרוב ל-2,750 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-150 מיליון שנה ותפוצתה משתרעת באזורים הטרופיים, באמריקה, אפריקה ואסיה.
המשפחה קרויה על שם הסוג ער, המוזכר בכמה מקומות בתלמוד בשם "ערא", או "עראה" [במסכת גיטין, דף ס"ט עמ' ב', מובא כי השתמשו בשיקוי עלי ער ביין כתרופה לטיפול בתולעי מעיים (כרץ): "לְכִירְצָא - אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בְּאַטְרְפָא דַּעֲרָאָה"] וברבים "ערי" (מסכת ראש השנה, דף כ"ג עמ' א':  "ארונים - ערי, ערמונים - דולבי, אלמוגין - כסיתא"). השם "ער" חודש ע"י פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי) במילונם "ילקוט הצמחים" שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). שם הסוג המדעי, Laurus (ומכאן שם המשפחה, Lauraceae), הוא שם לטיני קדום לעץ ער אציל, המוכר גם כ"דפנה". מקור השם אינו ידוע, אולם בלשנים משערים שהוא שיבוש של Laus - "תהילה", שכן בעולם העתיק היו מעטרים גיבורים ומנהיגים ב"עלי דפנה". יש המייחסים את מקור השם למילה היוונית xloros - "ירוק".
העריים הינם שיחים, או עצים, לעתים גבוהים מאוד (עד 50 מטרים), בדרך-כלל ירוקי-עד, מכילים שמנים אתריים. רק סוג אחד, Cassytha, חסר גזע-מעוצה והוא מטפס עשבוני טפיל, שלו עלים קשקשיים זעירים, כמעט ואינם ניכרים, המזכיר במראהו את מיני הכשות (השייך למשפחה אחרת - חבלבליים). העלים על-פי רוב מסורגים, לעתים-רחוקות נגדיים, או ערוכים בדורים, פשוטים, בעלי-פטוטרות, חסרי עלי-לוואי. שולי טרפי העלים תמימים. בחיקי העורקים הראשיים של עלי אחדים מהמינים (למשל בקינמון, Cinnamomum), מצויים  "ביתנים"  (domatia), מעין חללים זעירים המהווים מקום מסתור לפרוקי-רגליים זעירים החיים בסימביוזה עם הצמח (בדומה לעפצים, אלא שה"ביתנים" מיוצרים ע"י הצמח ולא ע"י הסימביונט או הטפיל). התפרחת מכבד, אשכול, או סוכך-מדומה בחיקי עלים, לעתים חפויה בחפים. הפרחים נכונים, קטנים, דו-מיניים, או חד-מיניים ואז הצמחים דו-ביתיים - תפרחות זכריות ותפרחות נקביות ערוכות על פרטים שונים, או שעל פרט אחד תפרחות דו-מיניות וחד-מיניות, באופן שעל חלק מהפרטים באוכלוסיה ערוכים פרחים דו-מיניים ופרחים זכריים ועל חלק אחר פרחים דו-מיניים ופרחים נקביים. העטיף פשוט, בגוונים חיוורים של צהוב, ירקרק, או לבנבן, לעתים-רחוקות אדמדם. עלי-העטיף יוצאים מצינור-פרח מפותח, ערוכים ב-2 דורים של 3, לעתים עלי הדור החיצוני קטנים מעט יותר מאלו שבדור הפנימי. מערך האבקנים שבפרח ייחודי למשפחה והוא כולל 9 אבקנים (לעתים 12 או יותר), הערוכים ב-3 דורים של 3, החיצוניים שבהם מצויידים בזוג בלוטות בבסיסם, לעתים בדור הפנימי, או בשניים הפנימיים, אבקנים מנוונים (סטמינודים), או שהם חסרים. המאבקים בני 2, או 4 לשכות, משחררות אבקה דרך שסתומים הנפתחים כלפי מעלה בקשוות, כאשר במאבקים של האבקנים שבדורים החיצוניים השסתומים פונים כלפי מרכז הפרח ובמאבקים שבדור הפנימי הם פונים כלפי חוץ הפרח. השחלה עילית, עשויה עלה-שחלה יחיד, היוצר מגורה אחת, שבה ביצית אחת ובראשה יושבת צלקת תלת-אונתית, או דמויית-דיסקה, עמוד-העלי אינו ניכר. הפרי ענבה, או בית-גלעין, בשרני, חד-זרעי, יושב בכוסית, שהיא למעשה מצעית הפרח הבשלה, לעתים עטוף כולו במצעית, או שעלי העטיף ניכרים בבסיסו. הזרע חסר אנדוספרם ובו עובר גדול, זקוף ולו 2 פסיגים גדולים ובשרניים.
לעריים חשיבות כלכלית רבה ומינים שונים מהווים מקור לתרופות, תבלינים, פירות, בשמים וחומרי גלם לתעשיית העץ. המוכר שבמיני העריים מניבי הפרי הוא האבוקדו (Persea Americana), שמקורו בדרום אמריקה, אשר תורבת ומהווה את אחד הגידולים הנפוצים בארצות הטרופיות ובמזרח התיכון, כולל בישראל. התבלין המוכר והנפוץ קינמון מופק מגזעם של מינים אחדים מהסוג  Cinnamomum. מאחד ממיני הסוג (Cinnamomum camphora) מפיקים קמפור - חומר שעוותי ארומטי, נדיף, המפיץ ריח חזק ומשמש כחומר דוחה חרקים, כמרכיב בבשמים ולרפואה. הוא מהווה מרכיב בתכשירים למריחה על העור להקלה על צינון, שיעול ומחלות ריאה. עליו המיובשים של הער האצילLaurus nobilis) , "עלי דפנה") הם תבלין נפוץ. בנוסף, מעלי העץ ופירותיו מפיקים שמן אתרי, שלו תכונות ממריצות ומשככות כאבים. משורשים וגזעים של אחדים ממיני הקינמון והלינדרה (Lindera) מכינים תכשירים רפואיים ברפואה העממית.
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י מין יחיד, ער אציל, המצוי בחורשים שבמרכז הארץ ובצפונה ומרבים לגדלו בתרבות.

כתב: דרור מלמד

 מקורות:

1. Chanderbali, A.S. (2009). Neotropical Lauraceae. In: Milliken, W., Klitgård, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics. Kew Gardens website
2. Li, S., Li, X.W., Li, J., Huang, P., Wei, F.N., Cui, H. & van der Werff, H. Flora of China, Vol. 7, p. 102, Online
3. Rohwer, J.G.  (1993). Lauraceae. In: Kubitzki, K., Rohwer, J.G. & BIttrich, V. (Eds) The Families and Genera of Vascular Plants, Vol. 2, pp. 366-390, Springer-Verlag, Berlin
4. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
5. Throop, P. (2013). Isidore of Seville's Etymologies: Complete English Translation. Vol. 2. Proper names of trees: Laurus
6. Valpy, F.E.J. (1852).  A Manual of Latin Etymology as Ultimately Derived from the Greek Language. Longman & Co. London
7. van der Werff, H. Flora of North America, Vol. 3. No. 5, online
8. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Lauraceae Juss. Online Version
9. Zohary, M. (1966). Flora Palestina, Part Two, pp. 189-190
10. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים