כתבה: ערגה אלוני
משפחת האברשיים מוכרת באזורים שונים בעולם בעיקר בגלל שיחי הרודודנדרון (והסוג הקרוב להם - אזליאה), השופעים פריחה צבעונית ומרהיבה ביופייה. זו איננה משפחה גדולה במיוחד אך יש בה מינים בעלי ערך כלכלי. רודודנדרון ומיני אריקה מפארים פארקים וגינות נוי ונכללים בה גם כמה מיני אוכמניות וחמוציות ראויות וטובות למאכל.
המיון הסיסטמטי של האברשיים עבר שינויים לא מעטים והוא נמצא עדין בתהליך שינוי. זאת הודות למחקרים מולקולריים ולמחקרים נוספים החוקרים את האבולוציה של משפחה זו. סיכום זה מתבסס על מיון מקובל מהשנים האחרונות Heywood et al. 2002)).
המשפחה נפוצה באזורים ממוזגים וקרים ובאזורים הטרופיים. אחדים ממיניה מאכלסים אזורי כבול וקרקעות חמוצות. אחרים הם אוהבי קור וגדלים באזורי הרים גבוהים. נציגיה מוכרים בדרום אפריקה, בדרום מזרח אסיה בעיקר במלזיה, ביפן, במערב סין, במזרח אוסטרליה ובאירופה. עיקר המינים השולטים הם הסוג אריקה והסוג רודודנדרון. בארץ התברכנו במין בר אחד והוא קטלב מצוי הגדל בחורש הים תיכוני. המשפחה מונה 124 סוגים ומעל 4000 מינים.
המשפחה כוללת צמחים ירוקי עד או נשירים. מהם עשבוניים, והרוב שיחים, בני שיח, עצים וגם מטפסים. יש בה מספר מינים חסרי כלורופיל שהם טפילים למחצה.
העלים מאורכים עד מעוגלים, נגדיים או מסורגים. לרוב פשוטים, בעלי שפה תמימה או משוננת. לעתים העלים קשיחים ודוקרניים. למינים אחדים אין פטוטרת.
הפרח דו מיני בעלי גביע קצר וכותרת לעתים מאוחה, היוצרים לעתים פרח דמוי פעמון. ברוב המינים אין פרח בודד; התפרחת היא אשכול או שיבולת. מספר עלי הכותרת אינו אחיד: 2, 4, 5, ו-9. לעתים קרובות מסודרת הכותרת בכמה דורים.
מספר האבקנים כמספר עלי הכותרת או בעלי מספר כפול. האבקנים חופשיים, בעלי זירים ארוכים, לפעמים מאוחים בבסיס הפרח. המאבקים בולטים.
השחלה עילית או תחתית (במיני האוכמניות), עמוד עלי ארוך וצלקת מעוגלת.
הפרי הלקט או ענבה או בית גלעין בעלי זרעים קטנים. לאחדים מהמינים פרות עסיסיים וצבעוניים כמו לקטלב ולאוכמניות.
האברשיים נחלקים ל-8 בנות משפחה:
1.בת משפחת ה- Enkianthoideae: רוב המינים של בת משפחה זו הם שיחים ובני שיח ירוקי עד. נכללים בה סוג אחד ו-16 מינים. אין לצמחים בבת משפחה זו יתרון כלכלי כלשהו.
2.בת משפחת ה- Monotropoideae: בת משפחה זו מחולקת ל-3 שבטים. חלק מהמינים שבה הם שיחים ירוקי עד ואחרים צמחים חסרי כלורופיל. צמחים רבים חיים בשיתוף (מיקוריזה) עם שורשי צמחים אחרים. בת המשפחה מחולקת ל3 שבטים. יש בה יחד 13 סוגים ו-51 מינים.
3.בת משפחת ה- Arbutoideae - קטלביים: רוב הנציגים הם שיחים ועצים ירוקי עד נמוכים, בעלי עלים פשוטים ותפרחת. הפרחים מאוחי כותרת שיוצרים פרח דמוי פעמון היושב בגביע קצר. השחלה תחתית, הפרי עסיסי עם מספר זרעים או עם זרע אחד. לבת משפחה זו משתייך מין הבר קטלב מצוי, הנפוץ בחורש הים תיכוני על קרקעות חוואר. בסוג זה מוכרים כמה מיני קטלב המשמשים לנוי. לבת משפחה זו 4 סוגים ו – 81 מינים.
4.בת משפחת ה-Cassiopoideae. בת משפחה צנועה עם סוג אחד Cassiope שהם שיחים ירוקי עד בעלי פרח אחד. העלים מסודרים בדורים ונראים כמו צלב. השיחים אטיים מאוד בגדילה. כאמור יש בה סוג אחד ו – 12 מינים.
5.בת משפחת ה-Ericoidaeae אברשיים: בת משפחה זו כוללת שיחים נמוכים בני 1-2 מטר וגם גבוהים מהם שגובהם עד 6 מטרים. רובם ירוקי עד בעלי עלים קצרים, תפרחת ופרי שהוא הלקט המכיל זרעים רבים וקטנים. בת המשפחה מחולקת ל 5– שבטים שהחשובים מהםEriceae ו.Rodoreae- אלה מאגדים בתוכם צמחים חשובים בחלקי עולם המכסים בתי גידול עם קרקע חמוצה כמו הסוג Erica או מיני רודודנדרון המאכלסים בתי גידול באזורים קרים בעולם אך בעיקר מוכרים כצמחי נוי.
הסוג Erica הוא מין של אברש הכולל סוג אחד וכ-860 מינים. 660 מינים אנדמיים לדרום אפריקה. מינים אחרים מצויים במדגסקר, במזרח התיכון ובאירופה.
רובם שיחים ירוקי עד בגובה של עד 2 מטר. אך יש גבוהים מהם. כולם ירוקי עד עם עלים קצרים קשים וגילדניים ש אורכם כ-1 ס"מ. הפרחים דו מיניים מאוחים בצבעים ורוד, לבן, סגול או בורדו. לרבים צורת פעמון נטוי מטה. אופייני לאברשיים שבעת הפריחה, כל הפרחים פורחים יחד. מה שמשווה לבית הגידול צבע ויחוד. בתי הגידול אותם מאכלסת האריקה הם שטחים פתוחים של שיחים נמוכים או כאלה המאוכלסים בעצים והאריקה ממלאה שטחים פתוחים ביניהם. במרכז גרמניה שטחים כאלה הם שטחי מרעה. בכל שנה נשרפים במכוון שטחים אלה כדי לעודד התחדשות צמחי מרעה. שיחי האריקה נשרפים ולא נכחדים ובדרך זו מעודדים לצמיחה מחודשת.
כאמור, רוב הצמחים בסוג זה מאכלסים שטחים פתוחים של כבול או קרקעות חמוצות. מינים אחדים גדלים באזורים יבשים ואחרים מאכלסים שטחים לחים וביצות.
הסוג רודודנדרון Rhododendron:
כולל 850 מינים (כולל גם את האזליאה) שרובם מעדיפים קרקע חמוצה, חומר אורגני בקרקע וניקוז מתאים. גדלים באזורים הרריים גבוהים אלפיניים או טרופיים המאופיינים בטמפרטורות נמוכות. הם נפוצים בחצי הכדור הצפוני וגם בדרומי. בסוג, עצים שיכולים להגיע לגובה עד 30 מטר, שיחים או בני שיח נמוכים. רובם ירוקי עד.
מינים אחדים הם בעלי יכולת התחדשות מרשימה בגלל השורש שלו ניצנים בקרקע. ניצנים אלה מתחדשים גם אם העץ נגדע או נפגע.
העלים פשוטים בגודל 2-1 ס"מ ועד 40 ס"מ, המסודרים בצורה מפותלת על הגבעול. צדו התחתון של העלה בעל קשקשים חומים או שערות.
הגביע מאוחה בן 7-5 עלים ירוקים קצרים. הכותרת מאוחה עד מחציתה, צבעה לבן, אדום, בורדו, ורוד או צהוב חיוור. שלל הצבעים המרהיב ושפע הפרחים על הענפים, הפכו את הסוג רודודנדרון ללהיט בין חובבי הצמח. טופחו עשרות מינים חדשים המבוקשים ביותר ע"י אספנים השואפים להחזיק בידיהם מינים חדשים. מספר האבקנים 14-5. הזירים מאוחים לבסיס הכותרת והם ארוכים מהגביע. עמוד העלי ארוך מהם ובולט. הפרי יבש מכיל זרעים רבים.
מיני רודודנדרון מצויים בדרום מזרח אסיה ובצפון אוסטרליה. מצויים גם בדרום אמריקה ובאפריקה שם אינם מקוריים. רוב המינים מקורם בהימלייה: נפאל, יונאן, וסצ'ואן בסין, הם מצויים בהודו סין, בקוריאה, ביפן ובטייואן. מינים טרופיים גדלים בצפון אוסטרליה, בבורנאו ובגיניאה החדשה, אחדים הם אפיפיטים. באירופה הם מוכרים באזור הגבוה שבטורקיה, באנגליה ובאירלנד. במקומות אלה הם צמחים פולשים המשתלטים על שטחי מרעה ודוחקים את הצמחייה הטבעית. כושרם להתחרות במינים מקומיים אחרים בא להם הודות לניצני צמיחה המצויים בשורשיהם. כאמור, לסוג מינים רבים ואלה מחולקים לקבוצות משנה ע"פ מקום גידולם.
מינים אחדים של רודודנדרון רעילים למאכל בעלי חיים אוכלי עשב. רגישים להם במיוחד סוסים. רעלן בשם גריינוטוקסין מצוי באבקני הצמח ובצוף הפרחים. בעבר דווח על מספר מקרי הרעלה של בני אדם שאכלו דבש שמקורו בעיקר בפרחי המין ponticum R. וכן במין R. luteum. מינים אלה גדלים גם באזור הגבוה של טורקיה.
המין R. ponticum נפוץ בגינון ברחבי העולם. מין זה, בעל העלווה הכהה והתפרחות השופעות, הפך למכה קשה באיים הבריטיים – בווילס ובאירלנד בזכות שפע הזרעים שלו הנפוצים ברוח למרחקים ארוכים. באותם מקומות בהם כמות הגשמים גבוהה והקרקעות שטופות מאוד פלש השיח לשדות המרעה ודחק את הצומח הטבעי. בגלל רעילותו של הצמח אין בעה"ח אוכלים אותו והוא מתפשט וכובש אזורים שהיו בעבר שטחי מרעה וכיום הם מכוסים בצפיפות ביערות של שיחי רודודנדרון בלבד. ההדברה שלו קשה ויקרה מאוד והזרעים נפיצים בקלות וכובשים חזרה את השטחים מהם בראו אותו במאמץ רב.
הסוג רודודנדרון הוא הפרח הלאומי של נפאל והוא מופיע כסמל גם במספר מדינות כמו הודו ומערב וירג'יניה בארה"ב.
6.בת משפחת ה- Harrimanelloideae, שיחים ירוקי עד עם עלים קטנים ונוקשים בבת המשפחה סוג אחד ושני מינים.
7.בת משפחת ה- Stypheliodeae כלולים בה עצים ירוקי עד, שיחים, ומטפסים בעלי עלים פשוטים. הפרחים בעלי כותרת דמויית פעמון, ערוכים בקבוצות של 5-4 פרחים. אבקנים 2,
או 5-4. השחלה בת עלי שחלה בין 11-1. הפרי יבש או עסיסי. בבת המשפחה 7 שבטים ובהם 16 סוגים וכ-160 מינים.
8.בת משפחת ה- Vaccinioideae אוכמניתיים (אוכמניות וחמוציות) הסוג Vaccinioides כולל את המינים אוכמניות וחמוציות Vaccinium
בסוג 450 מינים הגדלים באזורים קרים של החצי הכדור הצפוני ומגודלים בצורה מסחרית גם בחצי הכדור הדרומי. יש מינים טרופיים הגדלים בהוואי ובמדגסקר. מצויים גם בצפון אירופה, ביפן, בסין, בקוריאה, בטיבט ובארה"ב. משותפת לכולם הדרישה לקרקע חמוצה. במזרח ארה"ב הם מאכלסים בר יערות אלונים. מינים אחרים, כמו החמוציות, מעדיפים אזורי כבול.
אוכמניות - Vaccinium (השם העממי המוכר של האוכמנית הוא Blueberries) סוג הכולל שיחים ירוקי עד המגיעים לגובה של 2-1 מ'. בעלי עלים פשוטים ותפרחת דמוית פעמון נטוי. הפרי ענבה שצבעה אדום ומינים אחדים משנים צבע לסגול כהה לעת ההבשלה. הפרי מתוק ונאכל טרי או משומר. ידוע כי הפירות מכילים חומרים הטובים לבריאות כמו אנטיאוקסידנטים.
אוכמניות נפוצות כצמח בר באזורים שונים בעולם בעיקר בצפון קנדה ובצפון ארה"ב. אנשים רבים מלקטים אותו באזורי גידולו בבר. עם השנים גדל הביקוש לפרי בעוד תפוצתו בטבע הצטמצמה. כיום מגדלים את הצמח כגידול חקלאי בצורה מסחרית, בעיקר את המינים: V. corymbosum cyanococcus V. ובני כלאיים שלהם. פותחו מהם זנים אחדים עם העדפות לסוגי קרקע שונים. מדינות המייצאות פרי לעולם הן בעיקר ארה"ב, קנדה, לטבייה, ביילורוס, צ'ילה ועוד. ראוי לציין שגם בארץ נעשה ניסיון לגדל אוכמניות בגולן. אולם עד עתה לא נעשתה פריצת דרך בגידול ושיווק הפרי בכמויות מסחריות.
חמוציות (השם העממי המוכר הוא Cranberry): שיחי החמוציות צומחים בטבע, בעיקר בביצות כבול עם קרקע חמוצה. רובם שיחים נמוכים ירוקי עד בסוג Vaccinium. גדלים באזורים הקרים והארקטיים בחצי הכדור הצפוני, מינים אחדים גדלים בין צמחי טחב. לרובם עלים פשוטים קטנים ומבריקים, המסודרים נגדית על גבעולים דקים וארוכים. הפרי ענבה עגולה המשנה צבע מצהוב לאדום. כבר בעבר היה ידוע שלפירות סגולות מרפא, בעיקר כנגד מחלות בדרכי השתן. כיום מגדלים מינים אחדים כמו V. oxycoccus למטרות מסחריות בעיקר בצפון ארה"ב. הצמחים נשתלים בשטחים שקועים. בגלל הקושי באיסוף הפירות הקטנים עם ההבשלה, מציפים את השטחים השקועים במים והפירות צפים. לאחר מכן הם נאספים בקלות ומיובשים.
מקורות:
1.זהרי, מ,. 1982: כל עולם הצמחים. הוצאת עם עובד .
Thailand. IUCA Forest trees of northern :2000 . Gardner, S., Sidisunthon, P., 2
3. Heywood v.h., Brummitt R. K., Culham A., Seber O., 2007: FLOWERING PLANT FAMILIES OF THE WORLD R. Firefly Books U.S
