משפחת האספלניים בסדרת הרב-רגלאים (Polypodiales, הסדרה הגדולה במחלקת השרכים, אשר אליה משתייכים יותר מ-80% ממגוון מיני השרכים ובה לפי PPG I, שיטת החלוקה הטקסונומית החדשה, 6 תת-סדרות, 26 משפחות, יותר מ-250 סוגים ויותר מ-8,700 מינים), כוללת 2 סוגים וכ-730 מינים.
המשפחה קרויה על שם הסוג אספלנון, Asplenium, וריאציה על המילה היוונית splen - "טחול", משום שלאחדים ממיני הסוג יוחסו תכונות רפואיות לטיפול במחלות הקשורות בטחול.
המאובנים הקדומים ביותר של רב-רגלאים תוארכו כבני יותר מ-200 מיליון שנה, התקופה שבין עידני הטריאס והיורה ועל פי ממצאים מולקולריים משערים כי ההתפצלות של האספלניים בתוך סדרה זו חלה בתחילת עידן הקרטיקון העליון, לפני כ-95 מיליון שנה. תפוצתם קוסמופוליטית, בעיקר בהרים ובאזורים טרופיים.
האספלניים הם צמחים קטנים עד בינוניים, רב-שנתיים, רבים מהם גדלים על סלעים ואחדים אפיפיטים (גדלים על ענפי עצים). הגבעולים זקופים או נטויים, לעתים זוחלים כקנה-שורש, מכוסים קשקשים. העלים (fronds) ערוכים סלילנית על הגבעול, או בשני טורים. הפטוטרות מכוסות קשקשים, ירוקות עד כהות, לעתים תלומות. הטרפים עשבוניים עד מעט בשרניים, במינים רבים הם עטויי שערות בלוטיות זעירות וקשקשים סרגליים פזורים. הטרפים תמימים, או מחולקים-מנוצים עד 4 פעמים לאונות מעויינות, או דמויות-יתד, שוליהן גלוניים, או חרוקים-משוננים, לעתים-קרובות החלוקה לאונות הולכת ומתעצמת לקראת קצה הטרף. המנבגים מקובצים לצברים (sori) מוארכים או סהרוניים, הערוכים לאורך העורקים, בצידם התחתון של הטרפים. המנבגים בדרך-כלל נישאים על גבעולון. בשפתם החיצונית טבעת (annulus) אנכית, הנראית כהמשכו של הגבעולון, עשויה שורת תאים, המתכווצים ונרפים כתוצאה מכניסת ואיבוד מים משטח פניהם החיצוני, עד שהטבעת נקרעת והנבגים מתפזרים. על-פי רוב כל מנבג מכיל 64 נבגים אחידי צורה וגודל. צברי המנבגים מכוסים על-ידי קשקש מגן, הקרוי "ציפית" (indusium), שצורתו כצורת צבר המנבגים. עם נביטת הנבג מתפתח על פני הקרקע גמטופיט זעיר, ירוק, כלייתי, הנושא על פני שטח היצע התחתון את איברי המין הזכריים והנקביים (אנתרידיה וארכגוניה, בהתאמה).
הסוג העיקרי במשפחה הוא אספלנון (Asplenium), סוג ענק ומגוון שבו כ-700 מינים. את מגוון המינים בסוג ניתן להכיר גם מהפלורה המקומית, שכן הסוגים גריזית (Phyliitis) ודנדנה (Ceterach) אוחדו לסוג אספלנון, כתוצאה מממצאים מולקולריים של העת האחרונה ואכן מוכרים צמחי מכלוא בין "סוגים" אלה. הסוג השני, Hymenasplenium, הכולל כ-30 מינים, הופרד מהסוג אספלנון על סמך מחקרים מולקולריים שהראו כי הוא קבוצה חד-שושלתית נפרדת.
מינים רבים של אספלניים משמשים כצמחי-נוי פופולריים, אחד הידועים שבהם הוא "קן-הציפור" (A. nidus). הכלאות בין מינים שונים יוצרות זנים שעליהם מגוונים ויפים ובשל כך משפחה זו חביבה מאוד על מטפחי זני תרבות של צמחי-נוי.
בישראל מיוצגת משפחת האספלניים על-ידי 4 מינים מהסוג אספלנון (שבהם, כאמור, גריזית ודנדנה).
כתב: דרור מלמד
מקורות:
