כרכום נאה

כרכום נאה הוא גיאופיט נמוך חסר גבעול הפורח בסתיו. אכן שמו יאה לו, ופרחו נאה ביותר בניגודי צבעיו. זהו כרכום די שכיח בצפון הארץ, והוא בולט בנוף הסתיו. פרחיו גדולים (אורכם 6 ס"מ), בוקעים ישר מהקרקע. אחרי הפריחה (לעיתים עוד בזמן הפריחה) הוא מוציא עלים בחורף, מעלה פרי באביב ומתייבש בראשית הקיץ. עליו צרים רוחבם 1–1.5 מ"מ, במרכזם נמשך לאורכם פס כסוף. הפקעת חד-שנתית, כל שנה מתמלאת פקעת חדשה מעל לפקעת המתרוקנת של השנה שעברה, ושורשים מתכווצים חוזרים ומציבים אותה בעומק הנכון. הפקעת עטופה בקליפות חלקות כמשי. הצמח מוגן.
כרכום נאה פורח בסתיו, באוקטובר–נובמבר. עלי העטיף סגולים-כחולים בגוון עז, ועם עורקים כהים יותר; המאבקים צהובים כגופרית; והצלקות כתומות כאש. באוכלוסיות החרמון יש לא-מעט פרטים שצבע הצלקות שלהם צהוב ולא כתום, ומעניין לציין כי תופעה זו נמצאת גם אצל כרכום החרמון: האבקנים צהובים והצלקות כתומות, אך יש באוכלוסייתו פרטים שצלקותיהם צהובות (כמו בכרכום החרמון). התופעה של ואריאביליות מקבילה בתוך הסוג במינים שונים, כמו הופעתם של פרטים צהובי צלקות בתוך אוכלוסיות שצלקותיהן לרוב כתומות – גם בכרכום חרמוני וגם בכרכום נאה – מעוררת תמיהה: האומנם זו ירושה משותפת ממין-מוצא קדום, או שמא התפתחות עצמאית ומקבילה בשני מינים שונים? הפרח נכון, זקוף, יוצא ישר מן הקרקע, חלקו התחתון נותר טמון באדמה. צורתו כמשפך או גביע צר ואלגנטי. חלקו התחתון מאוחה, צר וצינורי; חלקו העליון נפוח או פרוש, מפורד ל-6 אונות-עטיף שוות, או לעיתים 3 הפנימיות קצרות יותר. לפרח 3 אבקנים ושחלה תחתית. זירי האבקנים קצרים מן המאבקים. המאבקים ארוכים, תחתיתם דמויית-חץ. עמוד העלי מתפצל ל-3 זרועות, ואלה אינן מתפצלות כלל, אלא הן דמויות אלה, כלומר מתעבות בקצה לגולה. בכך שונה הפרח מזה של כרכום החרמון, הדומה לו מאוד. הפרי מתפתח כשהוא טמון בקרקע, ועם הבשלתו מתארך עוקץ הפרי ומעלה אותו אל מעל לפני הקרקע. הפרי נפתח ב-3 קשוות. הזרעים רבים, כדוריים.
בסוג כרכום 90 מינים, הנפוצים בעיקר במערב אסיה ובדרום-מזרח אירופה. מרכז המגוון וההתמיינות של הסוג ממוקד בהרי המזרח התיכון והבלקן. בארץ גדלים 7–9 מינים, מהם רק אחד נפוץ. עשרות מינים, שמוצאם ברובם מטורקיה ומזרחה, נפוצים כצמחי נוי ברחבי העולם. מיני כרכום מקובלים בגינות כצמחי-מרבד-צבעוניים, כי הם פורחים ללא עלים, ומקנים לגן צבעוניות רבה. מיני הכרכום השונים פורחים בצבעים רבים ועליזים, בארץ בעיקר בלבן ובגוני ורוד-סגול-כחול.
קל להבדיל בין הכרכום לבין הסתוונית הדומה לו: לכרכום, כמו לכל בני משפחתו, 3 אבקנים ושחלה תחתית, לעומת 6 אבקנים ושחלה עילית לסתוונית. קל להבחין בכרכום גם לפי העלים: ברוב המינים הם סרגליים-מחטניים צרים, רוחבם 2 מ"מ או אף פחות, ולאורכם נמשך במרכזם פס-אורך מכסיף.

כתב מייק לבנה