דבקת האפונים

דבקת האפונים היא מטפס חד-שנתי גבוה (עד 1 מ'), הנאחז בצמחים שכנים (וגם בבגדים) בזיפים מאונקלים. זיפים אלה מכסים גם את הגבעולים וגם את העלים. העלים ערוכים בדורים, צורתם אזמלית.
דבקת האפונים פורחת מפברואר עד אפריל. הפרח גלגלי, עם צינור קצר מאוד ואוגן של 4 עלי כותרת לבנים, פרושים. רוב הפרחים זכריים. הפירות כדוריים, גדולים יחסית לפירותיהם של מינים אחרים של דבקה, קוטרם 3–6 מ"מ. הם קירחים (שלא כמו ברוב מיני הדבקה), חלקים, גונם ירוק חיוור עם קוים לבנים. תכופות מפותח רק זרע אחד מבין השניים שבפרי.
דבקת האפונים גדלה בחורש, בבתה ובסלעים בכל חלקי החבל הימתיכוני בצפון הארץ ובמרכזה. היא אנדמית ללבנט, תפוצתה העולמית מצומצמת לארץ-ישראל, סוריה וקפריסין.

הסוג דבקה כולל 300 מינים, בארץ 20, שליש מהם רב-שנתיים. אלה ברובם צמחים עשבוניים שגבעולם מרובע, עליהם ערוכים בדורים, והן הגבעול והן שפות העלים מצוידים בשיכים כפופים הנצמדים לבגדים ולשער יונקים.
הפרח קטן, חסר גביע או שהגביע זעיר. השחלה תחתית. הכותרת מסמרית או גלגלית, צינורה קצר, ולה 4 אונות פרושות. צבעיו צנועים (לרוב לבן או ירוק או צהבהב חיוור). הוא דו-מיני, מפריש צוף, מואבק על ידי חרקים. גם הפריה עצמית שכיחה. הזרעים נאחזים בשער בעלי-חיים.

כתב מייק לבנה