ספלול הגליל הוא צמח שהפרח שלו מוזר, ציורי, מעניין בצורתו ובתפקודו. הצמח רב-שנתי מטפס. העלה בצורת משולש, שעיר מעוגל בראשו, בסיסו מפורץ (לָבוּב) במפרץ רחב ומעוגל. העלים מסורגים, פשוטים, תמימי-שוליים. אורך הפטוטרת כאורך טרף העלה.
ספלול הגליל פורח ממארס עד מאי. הפרח דמוי מקטרת או חצוצרה, עם צינור ארוך ואוגן מאורך דמוי לשון קעורה. אורך הפרח כ-3 ס"מ, והוא נישא בודד על עוקץ היוצא מחיק עלה, עוקץ הפרח קטן מאורך הפרח. זהו פרח-מלכודת, כמו הלופיים. צבעי הפרחים כהים וריחם מסריח כריח בשר נרקב, והוא מושך חרקים הניזונים מבשר רקוב. אין צוף. הפרח דו-מיני, לא נכון. השחלה תחתית. הצלקות מבשילות לפני האבקנים וההאבקה זרה. אין גביע. הכותרת מורכבת מצינור ואוגן. הצינור במין זה צר ומפותל, בתוכו שערות הפונות מטה ומונעות מהחרקים שנכנסו לצאת עד שהן נובלות. מעניין שהחרקים שנלכדו ממהרים, אחרי שהשתחררו, להתפתות שנית ולהיכנס לפרח נוסף (ולהאביקו). צינור העטיף כפוף, שעיר וצבעו חום בהיר. האוגן קעור וצבעו צהוב-ירקרק מנומר בכתמים חומים. האבקנים 6, מעורים בעמוד העלי ומאוחים ליחידה. הפרי, דמוי סלסילה, נפתח ב-6 קשוות, ציורי ויפה אף הוא – יש מדמים אותו לפנס-נייר סיני.
ספלול הגליל הוא צמח נדיר של הגליל העליון, הגולן והחרמון, נכלל ברשימת הצמחים המוגנים על-פי חוק. תפוצתו העולמית משתרעת בטורקיה, סוריה וישראל.
בסוג 300 מינים, 6 בארץ, ועוד אחדים מטופחים בגינת הנוי –מטפסים יפי-פרחים-ופירות.
כתב עמרם אשל בעקבות מייק לבנה
צמחי סוג זה הם רעילים, וזאת הודות לרעלן בשם 'Aristolochic acid' ('חומצה אריסטולוצית') שנמצא בעלי הצמח. חרקים מסוימים פיתחו עמידות לרעלן זה. מבין חרקי ארץ ישראל שפיתחו עמידות לרעלן זה , בולטים פרפראים המכונים בעברית צבעוני
בסוג 300 מינים, 6 בארץ, ועוד אחדים מטופחים בגינת הנוי – מטפסים יפי-פרחים-ופירות.
על הסוג ספלול
בסוג ספלול המשתייך למשפחת הספלוליים 6 מינים בארץ וכ- 500 מינים בעולם, רובם צמחים מטפסים.
הפרח בעל צורה ייחודית דמויית מקטרת, מה שהעניק לצמח שני שמות עממיים - Pipevine (״גפן המקטרת״) ו Dutchman's pipe (״מקטרת ההולנדים״). מקור השם העברי הוא כמובן צורת הספל שהפרח יוצר. לפרח הספלול מראה ייחודי, ה״כניסה״ לפרח נראית כמפרש או אוזן רחבה, ממנה נמשך צינור מעוקל כמקטרת המגיע לחלל בו מצויים אברי הרבייה - האבקנים והעלי, המחוברים אחד לשני. פרחי הספלולים הם פרוטוגניים, ז״א שהשחלה מבשילה לפני הבשלת האבקנים , ובכך נמנעת האבקה עצמית.
פרחי הספלולים מפיצים ריח רע המושך זבובים קטנים להיכנס אל הפרח ולהאביקו, הזבובים שנכנסים לפרח בשלב הנקבי שלו, יעברו דרך שערות הפונות אל תוך הפרח, יגיעו לחלל הנמצא בסופו ויתקעו שם, כיוון שלא יוכלו לעוף חזרה נגד כיוון השערות אם הגיעו מפרח שנמצא בשלב הזכרי - יפזרו את האבקה ממנו תוך כדי שוטטות בחלל הפרח, וכאשר הספלול עובר לשלב הזכרי האבקנים מבשילים ומתפזרים על הזבובים שנלכדו,
השערות בצינור הפרח נושרות והזבובים יכולים לעוף לפרח אחר שנמצא בשלב הנקבי, ולבצע האבקה גם בו.
בישראל 6 מיני ספלול, כולם גדלים בחבל הים תיכוני של הארץ.
הנפוצים בהם:
ספלול מטפס (החורש) - צמח מטפס של חורשים בצפון הארץ
ספלול קטן - צמח קטן ונחבא של סדקי סלעים בחבל הים תיכוני
ספלול השדה מצוי באדמות כבדות
שלושת הנוספת - ס. ססגוני, ס.מחוספס וס. הגליל הם מינים נדירים של צפון הארץ בלבד
הספלולים משמשים כפונדקאים היחידים של הפרפרים - צבעון שקוף , צבעוני צהוב וצבעוני קשוט , מהם ניזונים הזחלים של המינים הללו.
כמו כן ספלולים רבים בעולם נחשבים כצמחי נוי.
כתב: אוהד בנימיני