געדת החורש

געדת החורש היא צמח רב-שנתי אפור, זקוף, גובהו 20–50 ס"מ. כולו מכוסה שערות מפושקות. הוא מסתעף מבסיסו לענפים זקופים או אלכסוניים, רכים, לא דוקרים. העלה רך, שעיר, נעים למגע, שפתו חרוקה לשיניים מעוגלות שטחיות. צורתו כמשולש צר, בסיסו מעוגל או קצת קעור כמו לב. פטוטרתו ניכרת. אורכו 4–7 ס"מ.
געדת החורש פורחת מאוחר באביב, במאי וביוני. אי-אפשר לטעות בה, תפרחתה שונה למדי מכל יתר מיני הגעדה. התפרחת עבה, מגובבת וצפופה כשיבולת, תופסת את כל חלקו העליון של הגבעול. החפים דמויי מרצע, מכוסים שערות לבנות ארוכות ונראים נוצתיים. הפרח לבן. הכותרת חד-שפתנית, הגביע דו-שפתני באורח בולט: אונתו העליונה מעוגלת, רחבה בהרבה משאר אונותיו, מתבלטת בתפרחת בכל שלביה, כולל אחרי שנבלו הפרחים.
געדת החורש גדלה במפוזר בחורש בחבל הימתיכוני, בעיקר בהרים ובמישור החוף של צפון הארץ. תפוצתה העולמית מצומצמת אך ורק לישראל, לסוריה ולטורקיה.

הסוג געדה מאופיין בפרח שכותרתו חד-שפתנית. ליתר דיוק השפה העליונה של הכותרת מנוונת, קצרה מאוד, כמעט חסרה. השפה התחתונה של הכותרת מפורצת ל-5 אונות, האמצעית גדולה וקעורה, היתר מוארכות. אבקנים 4, בולטים הרבה מהכותרת, בלתי שווים באורכיהם. עמוד העלי מפוצל בקצהו ל-2 זרועות כמעט שוות. הפרח מואבק על-ידי דבורים. הגביע פעמוני או צינורי, עם 10 עורקים, מפורץ בקצהו ל-5 שיניים. השם העברי לקוח מהשם בערבית, שמשמעו מסולסל, בגלל שפת העלה הגלונית של געדה מצויה. השם המדעי נקרא על-שם טויקר מלך טרויה, שהכיר בסגולות הגעדה כצמח מרפא. בסוג 300 מינים, 11 מינים בארץ: רובם ימתיכוניים, בהם 2 חד-שנתיים, 5 עשבוניים רב-שנתיים, 4 בני-שיח.

כתב מייק לבנה