גזיר צר-עלים

גזיר צר-עלים (לשעבר: "גזיר דק-עלים" ובשם זה הוא מופיע בפלורה פלשתינה) הוא צמח חד-שנתי, זקוף, גובהו 60-10 ס"מ. הגבעולים דקים, מחוספסים, חרוצים בעדינות לאורכם, עטויי שערות הדוקות, מסתעפים באופן דו-קרני מבסיס הצמח. העלים צרים וארוכים במבט כללי - מכאן שם המין (גם שם המין המדעי, leptophylla, הוא צירוף של המילים היווניות leptos - "צר" ו-- phyllon "עלה"). גם העלים מכוסים בשערות בהירות הדוקות, הם גזורים-מנוצים פעמיים-שלוש לאונות מוארכות, שהקיצוניות שבהן מחודדות.
הסוככים בני 4-2 קרנות, ערוכים לאורך הגבעולים והענפים או מול עלים ונישאים על עוקצים איתנים, שאורכם 5-1 ס"מ. הם בדרך-כלל חסרי חפי-מעטפת, אך לעתים מלווים בחפה בודד. הסוככונים בני 10-3 קרנות קצרות מאוד והפרחים נראים כיושבים, בבסיסם לפחות 3 חפיות קטנטנות, מרצעניות.
לפרחים חמישה עלי כותרת לבנים או סגולים. במיני הגזיר, חלק מן הפרחים, בעיקר החיצוניים בתפרחת, הם דו-מיניים וחלקם, בדרך כלל במרכז התפרחת וכמעט פי 3 ממספר הפרחים הדו-מיניים, הם פרחים אבקניים. הפרחים הדו מיניים מעט גדולים יותר מהפרחים האבקניים ועלי הכותרת שלהם אינם שווים בגודלם ובדרך כלל עלה כותרת אחד גדול יותר, שניים בינוניים ושניים קטנים יותר. מאחר והופעת פרחים משני הסוגים חופפת, קיימת לעתים הפריה בין פרחים שונים באותו צמח ולעתים בין צמחים שונים (מחקר מפורט על אופן ההפריה בגזיר צר-עלים אפשר למצוא במאמר: Floral biology of Torilis leptophylla  - ראו קישור משמאל).
הפרי, כבכל בני משפחת הסוככיים, הוא דו-זרעון שאורכו 8-7 מ"מ. למספר סוגים במשפחת הסוככיים, ביניהם גזר, גזיר, גזרנית, אחיגזר וטורגניה פירות עטויים זיפים קשיחים, שתפקידם בהפצת הזרעים על-ידי הצמדות לפרוות בעלי חיים. מבנה הזיפים וסידורם על פני הפרי הוא סימן חשוב להגדרת המינים בסוגים אלה. הזיפים על פירותיו של גזיר צר-עלים נימיים, ארוכים עד כפליים מקוטר הזרעון, צבעם צהבהב או סגלגל והם ערוכים ב-3-2 טורים על כל אחת מצלעות הזרעון, כך שבמבט מקודקודו, נראה גוש של זיפים שאינם נפרדים זה מזה.
גזיר צר-עלים פורח באביב. הוא נפוץ מאוד בבתות ובשדות ברוב גלילות הארץ, למעט הנגב והערבה. תפוצתו העולמית משתרעת באסיה, אירופה, אפריקה ומשם חדר לאמריקה.
שם הסוג המדעי,Torilis, הוא ככל הנראה חסר משמעות ונטבע ע"י הבוטנאי בן המאה ה-18 מישל אדנסון (Michel Adanson), שהציע שיטת מיון לכל האורגניזמים החיים, המבוססת על דמיון אבריהם השונים. השם העברי, גזיר, על שם העלים הגזורים של הסוג, בדומה - בהטיות שונות - למינים גזר וגזרנית. גזיר צר-עלים תואר ופורסם מדעית ע"י לינאוס (Linnaeus), אבל היה זה הבוטנאי הגרמני רייכנבאך (Heinrich Gustav Reichenbach) שבשנת 1866 שייך את המין לקבוצות הטקסונומיות (משפחה, סוג ומין) הנהוגות עד ימינו.
בסוג גזיר עשרות מינים מדווחים, אך רק 8 הם מינים מוסכמים. בישראל נאספו 7 מינים, ארבעה מהם נפוצים ו-3 נדירים.

כתב דרור מלמד