ריקציה גדולה

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

 ריקציה גדולה היא טחב כבד ממשפחת ה-Ricciaceae, היוצר מושבות חסרות סדר, ניכר באונות יצע גדולות (מכאן שמו העברי של המין, שאינו רשמי). היצע ירוק-בהיר, לעתים מכחיל, שוליו וחלקיו הבוגרים חומים-צהבהבים, מתפצל פעם-פעמיים לאונות קהות-מעוגלות. שולי האונות דקים, לעתים גלוניים - בחתך רוחב ניתן להבחין כי האונה עבה במרכזה, רוחבה עולה על גבהה, והיא נעשית דקה בבת-אחת בשוליה. אונות היצע גדולות באופן ניכר מאלו של כל שאר מיני הסוג הגדלים בישראל, אורכן עשוי להגיע לכדי 3 ס"מ, בעוד בשאר המינים אורכן בדרך כלל אינו עולה על סנטימטר אחד (במינים הגדולים יותר, כגון בריקציה עלעלית, אורך האונות מגיע ל-2 ס"מ). שולי האונות תמימים, לעתים ריסניים. עורק האמצע צר ועמוק בקצה האונה, מתרחב ונעשה רדוד לקראת בסיסה ובמבט כללי נראה כחריץ ברבע האונה העליון. קשקשי הגחון גדולים, לבנים, כמעט שאינם חורגים אל מעבר לשולי האונות. אברי המין, האנתרידיה הזכריים והארכגוניה הנקביות, מצויים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (Dioicous), ערוכים לאורך העורק המרכזי. היצע הנקבי גדול מהיצע הזכרי. קופסיות המנבגים כדוריות, שקועות ביצע, קורסות באופן בלתי-סדיר ואז משתחררים הנבגים.

ריקציה גדולה נדירה בישראל, גדלה רק בשרון ונאספה פעמים אחדות בלבד, אולם היא מרובה במקום הימצאה. בית גידולה קרקעות חוליות הדוקות, לחות. תפוצתה העולמית במרכז ודרום-מערב אסיה, אגן הים-התיכון ואירופה.

ריקציה גדולה תוארה בשנת 1849, על-ידי צמד אנשי הצבא והבוטנאים הצרפתים דורייה דה מיזונב (Michel Charles Durieu de Maisonneuve, 1796-1878) ומונטן (Jean Pierre François Camille Montagne, 1784-1866). הם קראו את המין, gougetiana, לכבודו של מי שאספו באזור העיר בלידה (Blida) שבאלג'ריה, אדם בשם גוגט (E. Gouget).

שם הסוג, Riccia ניתן בשנת 1753 על-ידי מתארו, הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778) לכבודו של Pietro Francesco Ricci, שככל הידוע היה סנטור ובוטנאי איטלקי, שנמנה עם סגל החברה הבוטנית של פירנצה בשנת 1729.
הסוג ריקציה הוא אחד הגדולים מבין סוגי טחבי הכבד וכולל יותר מ-170 מינים. בישראל נאספו 14 מינים, חלקם נדירים.

כתב: דרור מלמד

* תודה לדר בן-נתן שמצא את הטחב הנדיר דרומית לשכונת בית אליעזר בחדרה