שלהבית הררית

שלהבית הררית נקראה בעבר שלהבית קצרת-שפה. זה בן-שיח נמוך, מכוסה שערות מהודקות, שענפיו בחלקם שרועים ובחלקם זקופים. צבעו הכללי – אפור בהיר. גבהו כ- 20-70 ס"מ. העלים פשוטים, משולשים-מאורכים. קצה העלה קהה לרוב, ובסיסו ישר או הולך וצר במקצת. עורקי העלים בולטים בצעדם התחתון. שפת העלה חרוקה.

הפרחים ערוכים בדורים מדומים מרוחקים זה מזה. כל דור מלווה במספר קטן של חפים קצרים. הגביע שעיר, אורכו כ-1 ס"מ. שיני הגביע דמויות איזמל ואורכן כשליש אורך הגביע. הכותרת דו-שפתנית, שעירה, אורכה כפול מאורך הגביע. צינור הכותרת אינו בולט מתוך צינור הגביע. בתוך צינור הכותרת יש טבעת שערות. השפה העליונה דמויית כובע, צבעה חום. השפה התחתונה שטוחה, צבעה צהוב כהה והוא הולך ונעשה חום עם הזדקנות הפרח. אבקנים 4, חבויים מתחת לשפה העליונה. הזוג הקדמי ארוך מהזוג האחורי. הפרי מפרדת בת 4 פרודות הנשארות חבויות בתוך הגביע בעת התפוצה. ההאבקה מותאמת לחרקים גדולים, בעיקר דבורים, הנוחתים על השפה התחתונה ומתקדמים משם אל תוך לוע הכותרת, שבבסיסו מופרש צוף. תוך-כדי כך נוגע גבו של המאביק במאבקים או בצלקת, בהתאם לשלב ההבשלה של הפרח. טבעת השערות שבתוך צינור הכותרת מונעת מחרקים קטנים מלהגיע את הצוף מבלי לתרום להאבקה.

שלהבית הררית נפוצה בחרמון מעל רום 1700 מ' בחגורת הצומח הכר-קוצית. מיני השלהבית מחליפים זה את זה עם העלייה בחרמון: מרגלי החרמון עד רום של 1,400 מ' שכיחה שלהבית דביקה, הנפוצה גם ביתר אזורי הארץ; מרום של 1,200 מ' ומעלה עד רום של 1,900 מ' שולטת בשטח שלהבית צהובת עלים; ומרום של 1,700 מ' ומעלה גדלה שלהבית הררית. טיפוס התפוצה הוא ימתיכוני הררי.

בסוג שלהבית כ-100 מיני שיחים, בני-שיח ועשבים רב-שנתיים בעלי פרחים גדולים הזוהרים בגוונים שונים של צהוב ברובם, ומכאן שמו העברי והלטיני. מוצא הסוג מערבות מרכז אסיה, שם גדלים רוב מיניו. בארץ גדלים 8 מיני שלהבית.

כתבה ליאורה קרת