גרויה שעירה היא שיח טרופי גדול (גובהו 1–3 מ'), מעוצה, ירוק-עד או נשיר-קיץ. הענפים גמישים. קליפת הענפים חומה–אדמדמת, הענפים הצעירים לבידים. העלה גדול (קוטרו 5–9 ס"מ), עגול, משונן עדינות, נישא על פטוטרת קצרה. עורקיו שקועים בפני העלה, בולטים מטה.
גרויה שעירה פורחת בין פברואר לאפריל. הפרחים ערוכים בקבוצות של 3–10 בחיקי עלים. הפרחים נכונים, דו-מיניים. צבעם צהוב תחילה, הופך אחר-כך לחוםֹ–אדום. קוטרם 1 ס"מ.הפרח דו-מיני, סימטרי, גונו חום–אדמדם, קוטרו 1 ס"מ. 5 עלי הגביע מפורדים, גדולים מעלי הכותרת ובולטים, נראים כאילו הם עלי הכותרת. שפתם שעירה; 5 עלי הכותרת מפורדים, קצרים פי 2 מעלי הגביע; האבקנים רבים. הפרי בצבע נחושת, עגול, שעיר מאוד, קוטרו 8 מ"מ, ציפתו עסיסית ומתוקה.
גרויה שעירה גדלה בטבע בין סלעים ולרגלי צוקים במדבר חם. פרטים שהועתקו מסביבות מצפה שלם נקלטו ומשגשגים בשמורת עין גדי ובגן-הנוי של קיבוץ עין-גדי.
והם שבים עתה ומתרבים באופן ספונטני. אוכלוסייתו בארץ מנותקת ומרוחקת מאות קילומטרים מן האוכלוסיות הקרובות ביותר. תפוצתו העולמית משתרעת באזורים טרופיים חמים ויבשים באפריקה ובאסיה.
בסוג 70 (או 150) מינים. המשפחה, מסדרת החלמיתאים, כוללת 40 סוגים, 400 מינים, והיא כוללת בארץ רק עוד את הסוג מלוכיה, ומין אחד בגינון – עץ בשם טיליה או תרזה.
כתב מייק לבנה