ששית מצויה

צמח חד-שנתי נמוך (20 ס"מ), אופייני למשפחת הפואתיים, קל לזיהוי. הגבעול מרובע. עלי הצמח ערוכים בדוּרים: העלים התחתונים נגדיים, מעליהם דורים בני 4 עלים, ומעליהם דוּרים בני 6 עלים. העלה פשוט, שוליו תמימים, צורתו כאזמל מוארך ומחודד, אורכו 1 ס"מ.
פורח באביב. הפרחים קטנים, והם מקובצים בקרקפת בת 4–8 פרחים, העטופה במעטפת של עלים ירוקים (לפעמים צידם העליון של עלי המעטפת ארגמני). צבע הכותרת משתנה בתוך האוכלוסיה: יש פרטים שצבע כותרתם סגול, ואחרים שצבעה לילך. עלי המעטפת ארוכים מהפרחים, ולכן הפרחים פחות בולטים לעין. הפרח הבודד קטן, קוטרו 3 מ"מ, עם צינור ארוך (5 מ"מ) ואוגן פרוש מחולק ל-4 אונות (עלי כותרת). הפרי בנוי מ-2 פרודות, ובראשו מתנוססות 6 שיני הגביע ככתר. זהו מקרה נדיר שהכותרת בת 4 אונות והגביע בן 6 אונות.
נקרא בלועזית על שם חוקר, ובעברית הוסב שמו לפי הפרי, שמתבלטות בו שש שיניים. שכיח בשדות-בור ובבתה ימתיכונית בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה.
המין יחיד בסוגו. תפוצתו העולמית משתרעת על פני האזור הימתיכוני ומערבו של האזור האירנו–טורני, חודרת אף לאזור האירו–סיבירי. המין פלש אף לדרום אמריקה וגדל שם כגֵר.

כתב מייק לבנה