שבת ריחני

הדפסה
  Anethum graveolens שם מדעי
  Dill Common name
שאבאת שם ערבי
  شبت أللّغة آلعربيّة
סוככיים
Apiaceae
משפחה
גזור צורת העלה
מפורץ שפת העלה
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
חוף הים התיכון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין ו/או צמח מאכל משמש לרפואה

שבת ריחני
צילום: © ויקיפדיה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

צמח חד-שנתי קירח, הגדל בארץ כגידול תרבותי חקלאי לתבלין, נפוץ גם כפליט-תרבות, בעיקר במישור החוף המרכזי והדרומי. השם שבת מופיע במשנה, אך לא ברור אם אכן הכוונה לסוג זה. בשוק קוראים לו דיל (Dill) או "שמיר", שהוא כמובן שם מבלבל.
העלים גזורים–מנוצים 2–3 פעמים לאונות דקות. פורח בסוף האביב ובראשית הקיץ. הפרחים קטנים, ערוכים בסוככים מורכבים גדולים, צבעם זהוב-לבן. העלים הירוקים משמשים לתיבול סלט, מרק, מלפפונים בלבן, פטריות ומאכלי-ים. הזרעים משמשים בתעשיות מזון להחמצה, לייצור תערובות-תיבול (קארי) ובתעשיית טבק.
משמש גם ברפואה עממית – לועסים עלים להרגעה, לויסות פעולות עיכול ולרענון הנשימה.
בסוג 4 מינים, מהם 2 בארץ: שבת ריחני ושבת זהוב.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

"תניא נחום המדי אומר: השבת מתעשר זרע וירק וזירין. אמרו לו: נשתקע הדבר ולא נאמר. והאיכא רבי אליעזר דקאי כוותיה, דתנן, רבי אליעזר אומר: השבת מתעשרת זרע וירק וזירין, התם בדגנוניתא" (עבודה זרה ז ע"ב).
על פי רוב הדעות והתאורים המעטים הקיימים בספרות חז"ל ניתן לזהות את השבת כצמח התבלין שבת ריחני או "שמיר" בשפת היום יום.
הדיון בגמרא הוא אילו חלקים מהצמח חייבים במעשר, העלים, הגבעולים או הזרעים
להמשך הדיון בנושא זה בפורטל הדף היומי 


 
גינון חסכוני בצמחי בר