עלקת שולץ

עַלֶּקֶת שׁוּלְץ היא טפיל מוחלט חסר כלורופיל לחלוטין. זה צמח חד-שנתי זקוף. מתחת לקרקע הוא מפתח פקעת-שורש ושורשי-מציצה החודרים לשורשיהם של צמחים אחרים ומוצצים מהם מים ומזון.
עלקת שולץ פורחת בסוף האביב, בחודשים אפריל–מאי. כל פרח מלווה בחפה ו-2 חפיות. הגביע פעמוני, ובו 4–5 אונות. הכותרת קטנה מאשר במיני עלקת אחרים, אורכה 15–20 מ"מ. היא דו-שפתנית, צבעה כחלחל–אפור עם עורקים כהים. השפה התחתונה לבנה, באמצעה עובר עורק כהה, המתרחב למשולש בשפת הכותרת. שערות הכותרת קצרות. צינור הכותרת מוצר למותניים באמצעו. התפרחת שיבולת דחוסה, לא מסתעפת.
עלקת שולץ נטפלת לקורטם דק ועוד.
הצמח נדיר בהרי יהודה, שכיח יותר ממזרח לירדן: בחרמון ובגלעד ובמואב.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
עלקת שולץ תוארה ע"י החוקר מוֹטֶל ונקרא על שמו של החוקר שתאר מין אחר של עלקת וקרא לה על שמו של מוֹטָל.
הסוג עלקת כולל 30 מינים. בארץ 10, מהם 4 מזיקי-חקלאות. רובם נטפלים למינים שונים, אך יש מין הנטפל רק למין אחד של פונדקאי. לפרח חפה ולעיתים גם שתי חפיות. הכותרת דו-שפתנית, לשפה העליונה 2 אונות קצרות, לתחתונה 3 אונות ארוכות יותר. הגביע צינורי או פעמוני, שסוע לפנים עד בסיסו או עם 4–5 אונות. מינים שונים נטפלים לפונדקאים ממשפחות סולניים, פרפרניים, סוככיים, מורכבים, מצליבים ודלועיים. הזרע ינבוט רק במרחק קטן משורשי פונדקאי מתאים: מסתבר שהוא מקבל אות, גירוי, משורשים אלה, ואז שולח לעברם שורשי-מציצה.

משפחת עלקתיים בסדרת לוענאים כוללת 13 סוגים, 140 מינים. כולם טפילי שורש מוחלטים, לא ירוקים. אחדים מהם טפילים גם על גידולים חקלאיים, בשנים האחרונות הלכו נזקי העלקת ונעשו חמורים מאוד.
הצמחים בשרניים מעט. העלים מסורגים, קשקשיים. הפרח לא נכון, דו-שפתני. צינור הכותרת כפוף. אבקנים 2+2. עמוד העלי כפוף. הצלקת גדולה, מבשילה לפני האבקנים. תחילה בולטת הצלקת מהפרח, והאבקנים חבויים מאחורי השפה התחתונה. מאוחר יותר נובלת הצלקת, זירי האבקנים מתיישרים, והאבקנים מתבלטים. הפרח מואבק על-ידי דבורים גדולות שוחרות צוף. הפרי הוא הלקט גלדני הנפתח בשתי קשוות. הזרעים קטנים מאוד, רבים (רבבות לצמח), ובהם חומר תשמורת שמנוני רב-קלוריות. הם שומרים על חיוניותם בקרקע 10 שנים ויותר.
בארץ נכלל באותה משפחה גם הסוג יחנוק.

כתב מייק לבנה