זהבית אשונה

מיני הסוג זהבית הם צמחים רב-שנתיים, בעלי בצל חד-שנתי קטן הסמוך לפני האדמה. הבצלים עטופים בקליפות קרומיות ועשויים גלד אחד המתחדש מדי שנה. מהבצל יוצאים 1-2 עלי בסיס, וביניהם מתרומם גבעול הנושא את התפרחת. עלים נוספים יוצאים מהגבעול בתחתית התפרחת, ולעתים גם נמוך יותר. הפרחים הראשונים גדולים, ואלה הבאים אחריהם הולכים וקטנים בהדרגה. העטיף פשוט, פתוח, דמוי משפך, בעל 6 עלי עטיף מפורדים, צהובים (למעט זהבית אדמדמת), ובעלי רצועה ירוקה לאורך צידם החיצוני. בבסיס כל עלה עטיף – צופן. אבקנים – 6, מעורים בבסיס עלי העטיף וקצרים מהם. השחלה בעלת 3 מקצועות. הפרי – הלקט מרובה זרעים. ההאבקה נעשית על-ידי דבורי דבש וזבובי רחף.
בסוג זהבית כ-115 מינים. 10 מהם פורחים בישראל.

זהבית אשונה היא צמח שגובהו אינו עולה בדרך-כלל על 10 ס"מ, בעל בצל קטן, עטוף ברשת צפופה של שורשים עבים.
לצמח עלה בסיס אחד, צר וארוך מעמוד התפרחת, קרח או בעל ריסים קצרים ודלילים בשוליו.
קטע הגבעול בין עלי הבסיס והתפרחת קצר מאוד.
עלי הגבעול – 2-5 ארוכים וצרים, בעלי ריסים ו/או שערות קצרות דלילות, היוצאים כולם מתחתית התפרחת.
בתפרחת 1-3 פרחים שעוקציהם – שעירים.
צבע העטיף צהוב. עלי העטיף מחודדים. לפרח ריח קל המזכיר משמש.
הצלקת בעלת 3 אונות. ההלקט קטן, מידותיו – 8-12 x 6-8  מ"מ.
זהבית אשונה גדלה בבתי גידול יבשים – ערבתיים או מדבריים.
טיפוס תפוצה – ים-תיכוני, אך היא נפוצה בארץ בעיקר בחבל הסהרו-ערבי.
כתבה: ליאורה קרת