בר-עשנן ארץ-ישראלי הוא מטפס חד-שנתי עדין וחינני ביותר. הופעתו הכללית מבודרת, דלילה. העלה נישא על פטוטרת ארוכה ודקה, הוא קירח וגונו ירוק רענן במיוחד. הוא מחולק ל-3 אונות פעם או פעמיים. העלעלים תמימים, ביציים רחבים, מתחדדים בקצה, והם נישאים על פטוטרת קצרה ודקה. אורכם 1–2 ס"מ. שפתם תמימה. חלק מן העלים או קצות צירי העלה הפכו לקנוקנות מסועפות.
בר-עשנן ארצישראלי פורח בין פברואר למאי. הפרח בלתי נכון, עם דורבן רחב, קצר וקהה בבסיסו, והוא דומה לפרח של עשנן. הוא צר וארוך, אורכו 10 מ"מ. צינורו לבן, בקצהו כתם סגול עז, וסביבו מעברים בגוני ורוד. יש לו 2 עלי גביע צבעוניים, 4 עלי-כותרת, 2 אבקנים. הפירות שוני צורה: בתחתית הצמח מתפתחים פירות חד-זרעיים באורך 3 מ"מ שאינם נפתחים; בראש הצמח הפירות נפתחים והם מוארכים, עד 18 מ"מ, ובהם 1–2 זרעים.
בר-עשנן ארצישראלי גדל בצל וליד סלעים, נפוץ בכל חלקי צפון הארץ ומעט גם במרכזה, בעיקר בהרים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג עוד מין אחד בלבד, שאינו גדל בארץ. הסוג כלול במשפחת הפרגיים.
כתב מייק לבנה