שיטת הנגב היא עץ מדברי קוצני, גובהו 3–9 מ'. זהו עץ של ממש, מתנשא על גזע יחיד או מתפצל סמוך לבסיסו ל-2–4 גזעים עבים. קליפת הגזע אפורה–אדמדמת, נסדקת לאורכה ומתקלפת בקשקשים. העלה מורכב-מנוצה פעמיים לעלעלים קירחים, שאורכם 7 מ"מ. בהסתעפויות ציר העלה יש בלוטות ירוקות, המפרישות חומר מתוק המושך נמלים. כל עלה מלווה בזוג עלי לוואי שהתגלגלו לקוצים לבנים, חרוטיים, ישרים ואלימים, חלקם קצרים וחלקם ארוכים. הנוסעים ברכב במדבר יודעים כי אין לעבור מתחת לעצי שיטה, כי קוציהם של ענפים שנשרו מנקבים צמיגים. העץ נשיר בין ספטמבר לדצמבר.
שיטת הנגב פורחת בין יוני לדצמבר, בעיקר באוקטובר ובנובמבר. הפרחים מקובצים לקרקפות כדוריות בקוטר 10 מ"מ. בכל קרקפת עשרות פרחים דו-מיניים, אך לרוב רק אחד מכולם מבשיל פרי. הפרחים זעירים, חסרי כותרת, את צבע הקרם שלהם מקנים להם האבקנים. הפרחים מציעים צוף ואבקה, וחרקים מסדרות שונות נמנים עם המאביקים – דבורים, צרעות, זבובים וחיפושיות. כנראה מואבקים הפרחים גם על-ידי רוח. הפרי צר ופחוס, מקושת כבננה או כפרסה, אך אינו כפוף לכדי טבעת או סליל. צבעו תחילה ירוק עד ארגמני, בהמשך הוא משחים. הזרע עדשתי, חום, חלק, קוטרו 3 מ"מ.
שיטת הנגב גדלה בערוצים במדבר, בעיקר בדרום הנגב. היא עמידה לקור יותר ממינים אחרים של שיטה. הצמח מוגן. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח אפריקה.
בסוג שיטה 750 מינים, חציים באוסטרליה ובאיי האוקיאנוס השקט.
כתב מייק לבנה
שמו של הסוג שיטה Acacia ניתן במאה הראשונה לספירה, ע"י הרופא והבוטנאי היווני פדניוס דיוסקורידס, על בסיס המילה היוונית akis (אקיס) שפירושה קוץ, למין שיטת הנילוס שנחשב כבעל סגולות רפואיות חשובות. במאה ה-18 קבע החוקר ליניאוס את המין שיטת הנילוס כמין המתאר את הסוג שכלל מאוחר יותר 1300 מינים של שיטים אפריקאיות, אסייתיות ומאוחר יותר גם אוסטרליות ואמריקאיות. המאפיינים של הסוג הם עלים נוצים פעמיים ותפרחת כדורית או מאורכת שבה פרחים צפופים רבים עם עלי כותרת קטנים שמוסתרים בין האבקנים הרבים. בסוג זה האבקנים חופשיים ואינם מאוחים בבסיסם. ברבים מהמינים יש בבסיס כל עלה שני עלי-לוואי שהם קוצים קשים וחדים.
בשנת 2005 הוחלט בכנס הבוטני הבינלאומי לחלק את המינים הרבים של הסוג לחמישה סוגים נפרדים. המינים האפריקאייים והאסייתיים הועברו לסוג Vachelliaשכולל 163 מינים והסוג Senegalia, שכולל 203 מינים. השיטים האמריקאיות חולקו לסוגים Acaciella, שכולל 15 מינים והסוג Mariosousa, שכולל 13 מינים.
בסוג Acacia נשארו יתר המינים (960) שמקורם באוסטרליה ובאיי האוקיינוס השקט. מן הראוי לציין שלא כל הבוטנאים קיבלו חלוקה זאת ואין לגביה הסכמה מלאה. בעברית עדיין לא נקבעו שמות לארבעת הסוגים
החדשים. הסוג שיטה נכלל בעבר במשפחת המימוזיים ,Mimosaceae שהיו מי שקראו לה בעברית משפחת השיטיים, היות והשיטה היא צמח הבר המקומי הבולט ממשפחה זאת. כיום השיטה נמנית על תת-משפחת המימוזיים במשפחת הקטניות Fabaceae.
כתב צבי אבני