משקפיים מצויים

משקפיים מצויים הם מצליב רב-שנתי זקוף, שבסיסי גבעוליו מעוצים ורב-שנתיים. גובהו 30 ס"מ. הוא גדל במיוחד במדרונות סלעיים. חלקיו הירוקים מתייבשים בקיץ, והצמח ניכר אז בגבעולי-הפרי. חזותו של הצמח אפורה, בגלל כסות צפופה של שערות כוכביות. העלים פשוטים.
משקפיים מצויים פורחים בחורף, מדצמבר עד אפריל. הפרח גדול (עד 2 ס"מ), צהוב, אך בצעירותו הוא נוטה לכתום, וכך קל להבחין בצמח מרחוק: פרחים בשני צבעים, חלקם כתומים וחלקם צהובים חיוורים יותר. מבנה הפרח טיפוסי לפרחי משפחת המצליבים: 4 עלי גביע זקופים, עוטרים את צינור הכותרת; 4 עלי כותרת, שכל אחד מהם נפרד לציפורן ולטרף; 4 אבקנים ארוכים ועוד 2 אבקנים קצרים, ובבסיסי האבקנים יש בלוטות-צוף; ועמוד-עלי יחיד הנושא בראשו צלקת כדורית. הפרי אליפסי, בנוי כגרעין של דלעת או ככריך התפור בשוליו: פחוס מגבו, בנוי 2 קשוות מקבילות מחוברות בשוליהן בתפר. בין שתי הקשוות, במישור מקביל להן, יש מחיצה קרומית שקופה (מעין פרוסת הגבינה בתוך הכריך), ועליה יושבים הזרעים. הזרע חום, שטוח, מכונף. משנושרות הקשוות, ונותרת רק המחיצה, נראה הפרי כמו משקף הנישא על מקל, מעין משקפיים של זקנה מן המאה ה-19, מכאן שם הצמח. אולם מתוך חרדה לתקינות חברתית, הוחלף השם למשקפיים מצויים. גבעולי הפריחה היבשים של הצמח, ועליהם שרידי פירות מן השנה שעברה, נותרים גם בסתיו ובחורף, וקל לזהות לפיהן את הצמח גם באין פרח או פרי טרי.
משקפיים מצויים גדלים בסלעים בהרים בחבל הימתיכוני. אין הוא מפלה בין בזלת לגיר, גדל בשניהם. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלמזרחו של הים התיכון ובמערב אסיה.
לעיתים, בשעת בוקר מוקדמת או בין-ערביים, אפשר לראות במבט נגד השמש הנמוכה מדרון סלעי הנוצץ כולו בזהרורי-זהרורים של מחיצות הפרי של משקפי הזקנה. גבעולים יבשים ועליהם שרידי פירות מקובלים כצמח-קישוט יבש בבית, שאפשר להחזיקו זמן רב.
בסוג 12 מינים, בארץ 2–3.

כתב מייק לבנה