שרביטן מצוי

שרביטן מצוי הוא שיח או מטפס הבולט במקום גידולו בעיקר בגלל ענפיו הדקים חסרי העלים ובפירות האדומים המרשימים הצובעים את השיח. שיחי השרביטן מכסים לעתים קרובות עצי או שיחים, אך הם אינם נמנעים מלהישען על גדרות ועמודים. ענפיו מטיפוס רותמי, פירושו ענפי הצמח דקים, ירוקים ומטמיעים, ללא עלים ירוקים. במפרקי הענפים ניתן למצוא שרידי עלים דמויי נדן בצבע שקוף אדמדם.
השרביטן שהוא דו ביתי המשתייך לחשופי זרע אשר להם אין פרחים אך אברי הרבייה שלהם מופיעים באיצטרובלים. הצמח הוא דו-ביתי כי אצטרובלי כל זוויג נמצאים על צמחים שונים. האיצטרובלים הנקביים ערוכים בקבוצות של 3-1. לכל איצטרובל 4-2 חפים מאוחים. בחיק החפים העליונים חבויות ביציות. וכן מעט צוף. לאצטרובלים הזכריים זוג חפים נגדיים העוטפים עמוד שבקצהו 8-2 מאבקים בעלי 3-2 שקי אבקה. ההאבקה נעשית ע"י חרקים הנמשכים לצוף. גרגירי אבקה יגיעו לביצית בפרח הנקבי ותתקיים הפריה. הפרי המתפתח הוא דמוי ענבה. למעשה אלה הם חפים עסיסיים המלווים את הזרעים וצבעם אדום. החפים אינם עוטפים את הזרע במעטפת סגורה מכל צדדיו ולכן משייכים את הצמח לחשופי הזרע. הפרי נאכל בעיקר ע"י ציפורים הזרעים מופצים בלשלשת הציפור.
הצמח מכיל חומר רפואי הנקרא אפדרין אשר היה בעבר בשימוש נרחב בהיותו חומר המרחיב סימפונות ובכך מקל על הנשימה. האפדרין הוא חומר ממכר ועל כן מדינות רבות מפקחות על מכירת תרופות המכילות אפדרין לכל דורש.
תפוצתו ים תיכונית. מצוי ברוב אזורי הארץ בצפון, בעמקים ובמדבר יהודה.

כתבה ערגה אלוני.