ריקציה צנועה

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

ריקציה צנועה היא טחב כבד קטן ממשפחת ה-Ricciaceae, בעל מראה "גוצי" ובשרני, הגדל במושבות חסרות סדר, לעתים יוצר שושנות לא מושלמות. היצע ירוק-מכחיל, מתפצל פעמיים עד ארבע פעמים לאונות סרגליות, על פי רוב קצרות, קצותיהן מעוגלים, יש וקצות האונות ושוליהן מסגילים. לעתים קרובות לאורך שולי אונות היצע, בעיקר בקצות האונות, ריסים שקופים קצרים, מועטים, דלילים. בחתך רוחב ניתן להבחין כי רוחב האונה עולה יותר מכפליים על גובהה. עורק האמצע נראה כחריץ צר ועמוק בקצה האונות, מתרחב לכדי רבע רוחב האונה ונעשה רדוד לרוב אורכה. קשקשי הגחון שקופים, אינם חורגים אל מעבר לשולי האונות. אברי המין, האנתרידיה הזכריים והארכגוניה הנקביות, מצויים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (monoicous), ערוכים לאורך העורק המרכזי, נראים כנקודות אדומות-סגולות. קופסיות המנבגים כדוריות, שקועות ביצע, קורסות באופן בלתי-סדיר ואז משתחררים הנבגים.
ריקציה צנועה מצויה פה ושם בישראל, גדלה בשרון, בגליל ובגולן. בית גידולה קרקעות חוליות וחרסיתיות, בינות לעשבים בבתות. תפוצתה העולמית במרכז ודרום-מערב אסיה, אגן הים-התיכון ואירופה.
ריקציה צנועה תוארה בשנת 1903, על-ידי המיקולוג (חוקר הפטריות) הצרפתי קרוזלס (André-Étienne de Crozals ,1861-1932), שנעזר בהגדרת המין החדש בבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני וורנשטורף (Carl Friedrich Warnstorf, 1837-1921). האחרון טבע את שם המין, subbifurca, להבדילו ממין דומה - Riccia bifurca (ריקציה דו-קרנית) - בעזרת הקידומת sub (מלטינית: "תת", "דומה ל"). שמו העברי של המין (שאינו רשמי), בהשראת השם האנגלי, על שום גודלו הצנוע של הצמח. שם הסוג, Riccia ניתן בשנת 1753 על-ידי מתארו, הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778) לכבודו של Pietro Francesco Ricci, שככל הידוע היה סנטור ובוטנאי איטלקי, שנמנה עם סגל החברה הבוטנית של פירנצה בשנת 1729.
הסוג ריקציה הוא אחד הגדולים מבין סוגי טחבי הכבד וכולל יותר מ-170 מינים. בישראל נאספו 12 מינים, חלקם נדירים.

כתב: דרור מלמד