להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
צ'ניה עדינה היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Pottiaceae. כשמו כן הוא - עדין, קטן, גובהו עד 10 מ"מ, יוצר כתמי-מושבות קטנים. הגמטופיט ירוק בהיר, חלקיו התחתונים נעשים חומים. השורשים הדמויים (ריזואידים) נושאים לעיתים פקעיות רביה (rhizoidal tubers). העלים רכים, פרושים-נוטים מעלה בטחב הלח, ביובש מתעקלים ונצמדים לגבעול. הטרפים לשוניים, או דמויי-מרית, רוחבם המירבי מעל האמצע, אורכם 2.5-1.5 מ"מ, מכופלים קמעה לכל אורכם, קצותיהם מחודדים ומסתיימים בחוד קצר הפונה מטה, עשוי מתא בודד מוארך, חום ועב דפנות. כאשר "מלטפים" בעדינות את משטח מושבת הטחב, נושרים העלים בקלות - זהו סימן שדה נוח לזיהוי הסוג. נשירת עלים זו מהווה ככל הנראה מנגנון ריבוי וגטטיבי. לעתים נדירות בקצות העלים אף ריזואידים נושאי פקעיות רביה. עורק האמצע עדין, מתמשך עד לקצה הטרף. תאי עורק האמצע חלקים ובכך נבדלת צ'ניה עדינה ממין דומה מאוד, Chenia ruigtevleia, שבה תאי עורק האמצע פיטמתיים (ניתן לאבחנה רק בהגדלות גדולות במיקרוסקופ, הפטמות נראות כבליטות עגלגלות בדפנות התא). שולי הטרף שטוחים, חרוקים בקצהו העליון. תאי רקמת הטרף מלבניים בבסיס, מרובעים עד משושים לאורך הרקמה, מלבניים-קטנטנים בשוליים ומשווים להם מראה מעובה, הניתן להבחנה בזכוכית מגדלת. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים (מערך מעין "דו-ביתי" כזה בטחבים נקרא: dioicous), אולם לא נמצאו במקומות השונים בעולם ובארץ צמחים נושאי מנבגים.
צ'ניה עדינה נמצאה לראשונה בישראל בפברואר 2024, בשולי דשא מושקה, בצל, בקיבוץ שדה בוקר שבהר-הנגב. בית גידולה קרקעות חשופות באיזורים מופרעים. תפוצתה העולמית קוסמופוליטית ומשתרעת בכל היבשות. מיני צ'ניה נחשבים מינים המתפשטים עולמית על-ידי האדם (mundivagant species), בעזרת איברים וגטטיביים - פקעיות ריבוי ריזואידליות וחלקי צמחים, המופצים דרך פעילויות תעשייתיות (מכוניות, הכשרת שטחים טבעיים וכד').
צ'ניה עדינה תוארה בשנת 1993 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) האמריקני זנדר (-Richard Henry Zander, 1941). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1888 כשייך לסוג ברקית (Phascum leptophyllum), על-ידי הבריולוג הגרמני מולר, בוגר אוניברסיטת האלה (Halle), המכונה לפיכך בשם הקיצור Mull. Hal, להבדילו מבוטנאים אחרים בעלי שם דומה [Johann Karl (or Carl) August (Friedrich Wilhelm) Müller, 1818-1899].
שמו המדעי של הסוג, Chenia, לכבודו של הבריולוג הסיני צ'ן (Pan-Chieh Chen, 1907-1970). שם המין (שאינו רשמי) בהשראת השם המדעי, leptophylla, מיוונית: leptos - "רזה", "עדין", Phyllon - "עלה", לאמור "דק-עלים", "עדין-עלים".
בסוג צ'ניה 5 מינים מוסכמים, צ'ניה עדינה הוא המין היחיד בסוג שנאסף בישראל.
כתב: דרור מלמד