עשנן יהודה הוא עשב חד-שנתי קירח מסועף וגבוה, גובהו בין 30 ל-100 ס"מ. גבעוליו רכים, והוא עשוי לטפס על צמחים שכנים בעזרת קנוקנות. כשהגבעול נפצע נוטף ממנו מיץ צבעוני. העלים גזורים לאונות דקות.
עַשְׁנַן-יְהוּדָה פורח מינואר עד אפריל. פרחיו בלתי-נכונים, ערוכים באשכול מוארך. קשה להבדיל בין עלי הכותרת לעלי הגביע, כולם צבעוניים ודקים. 2 עלי הגביע קצרים וצרים מהכותרת (לעומת עשנן מטפס, שעלי הגביע שלו רחבים מהכותרת). 4 עלי הכותרת ערוכים בשני דורים, מאוחים לצינור ארוך ובקצהו אוגן דו-שפתני קצר. העלה העליון של הדור החיצוני מתארך בבסיסו לדורבן. צבע הכותרת לבן עד סגול חיוור, עם כתם בולט וגדול בצבע ארגמן עז בקצה. צורת הפרי ככדור קטן בקוטר 2–3 מ"מ, הנישא בודד וזקוף על עוקץ קצר. הוא מגובשש, פחוס מעט, מכיל זרע אחד.
עשנן יהודה גדל בעיקר במישור החוף, קצת גם בחבל ההר מדרום ומצפון ליהודה, אך לא ביהודה, כפי שמחייב שמו (שניתן לו במאה ה-19 על-ידי החוקר השוייצרי אדמונד בואסייה). בית גידולו בסבך ובצל, בגדות ובמשוכות. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג 50 מינים, תפוצתם ימתיכונית. בארץ מונים 12 מינים.
כתב מייק לבנה