אנוגיסוס בנט הוא עץ נשיר גדול ממדים, זקוף שצמרתו מעוגלת. הסות (קליפה) צבעה חום אפור אדמדם. הסות קשה וסיבית, אינה מתקלפת ומצטברת בקשקשים רבועים גדולים כשביניהם חרוצים תלמים עמוקים. בין הקשקשים נמצא לעיתים על הגזע הפרשת צמג (שרף) אדום האופייני לעצים מסוג זה.

העלים מסורגים. צורתם אליפסה רחבה ומעוגלת עם בליטה קטנה ומחודדת בקצה העלה. לעלים אין פטוטרות או שהפטוטרות קצרות מאד ביחס לאורך העלה. צבע העלווה ירוק בהיר. 

התפרחות כדוריות ומכילות פרחים זעירים רבים היוצאים כולם מנקודה מרכזית אחת. לכל אחד מהפרחים 5 עלי כותרת מאוחים ו-5 אבקנים ארוכים שביניהם עמוד עלי קצר. צבע התפרחות שאותו מקנים בעיקר האבקנים הוא צהוב-ירקרק. התפרחות נישאות על ענפים קצרים והן מסיימות את הענפים או מחוברות לציר הענף הנושא אותן בעוקץ קצר. הפריחה באביב בחודש מאי עד יוני. 

העץ אנדמי למרכז תימן וגדל שם במפוזר בכמה מקומות. ליד החוף במזרח תימן ובעומן גדל מין אנדמי נוסף מאותו הסוג: Anogeissus dhofarica. באזור גידולו הטבעי נמצא עצים ותיקים בודדים ונפרדים זה מזה. במקביל יש גם קבוצות קטנות של עצים צעירים. התפוצה של אנוגיסוס בנט מוגבלת לתחום של ואדיות גדולים המבתרים פלטות של סלעי גיר במחוז הדרמאוט בתימן. העץ אינו מתחדש באופן טבעי ברוב המקומות בהן קיימות אוכלוסיות או עצים בודדים שלו. היות ולעץ אזור תפוצה קטן ומקוטע וכיוון שהוא הופך נדיר יותר ויותר הוא נכנס לרשימת העצים בסכנת הכחדה של ארגון שמירת הטבע העולמי IUCN.

העץ לא נפוץ בישראל ולא ידוע על נטיעות נוספות שלו מחוץ לאילנות. יתכן שראוי לבחון שימוש שלו בנוי באזורים חמים בישראל ועל קרקעות גיריות. 

שם הסוג אנוגיסוס Anogeissus פירושו בעל ראש מקושקש או עשוי רעפים, והוא מתייחס לצורת החלק העליון של הפרי שצורתה קשקשית. מקור השם של הסוג במין העץ המפורסם ביותר בסוג Anogeissus latifolia הגדל במזרח הודו ונפאל, וידוע יותר בשם dharoa; זהו אחד מן העצים השימושיים ביותר בהודו. מהעלים שלו מפיקים טאנין לתעשיית העורות והוא גם מקור לגומי ההודי המשמש להדפסת בדי כותנה. הסוג כולל 8 מינים של עצים הגדלים בדרום אסיה, חצי האי ערב ובאפריקה.  

אנוגיסוס בנט שייך למשפחת הקומברטיים אשר שייכת לסדרת ההדסאים והיא כוללת 600 מיני צמחים המחולקים ל-18 סוגים, ששלושה מהם גדלים כמנגרובים. הסוגים השייכים למשפחה פזורים כולם באזורים הטרופיים והסובטרופיים ביבשות השונות. הסוג הגדול במשפחה הוא הקומברטום שעל שמו קרויה המשפחה ומשתייכים אליו 300 מינים שונים. שם לטיני זה Combretum הוא שם מושאל, שניתן לראשונה ע"י פליניוס הזקן במאה ה-1 לספירה לצמח מטפס שמהותו כיום לא ברורה. בנוסף לאנוגיסוס בנט נמצא ממשפחה זו בישראל מיני צמחי נוי נפוצים כגון אלמון הודי, טרמינליה הודית וקומברטום קטן-עלים. משפחת הקומברטיים מאופיינת בהרבה סוגים ומינים שניתן להפיק מהם תרופות. 

כתב צבי אבני