ערער ברושי (לשעבר ערער רם) הוא עץ ירוק-עד זקוף, סבוך וצפוף, גונו ירוק כהה, מבנהו חרוטי. הוא מדיף ריח חזק כשל ברוש או תויה, הומה תמיד מזבובונים הנמשכים כנראה לריחו. העלים קשקשיים, והוא דומה מאוד לברוש, פרט לאצטרובלים, שהם בשרניים וקטנים, קוטרם 8 מ"מ, גונם חום.
ערער ברושי פורח בקיץ. ההאבקה נעשית כנראה באמצעות הרוח, למרות המוני הזבובונים הרוחשים על העץ. כמו-כן חשוד העץ בהאבקה עצמית, כי מוכר בחרמון פרט העושה אצטרובלים, אף שברדיוס של 2 ק"מ ממנו אין אף עץ אחר בן-מינו. אם כך, משמע שהוא גם חד-ביתי.
ערער ברושי הוא צמח נדיר ביותר בארץ. הוא גדל אך ורק בחרמון, ובחלק הנמצא בשליטת ישראל נותרו רק 2–3 פרטים. נראה (לפי יומני אהרון אהרונסון מן העשור הראשון למאה העשרים) כי ביתר חלקי החרמון הוא שכיח מעט יותר. תפוצתו העולמית משתרעת בהרים יובשניים ובשולי מדבר במרכז אסיה ובמערבה. באזורנו החרמון הוא הגבול הדרומי של תחום תפוצתו.

בסוג 60 מינים, הגדלים בעיקר בבתי-גידול יובשניים באזורים ממוזגים בחצי הכדור הצפוני, משני עברי האוקיאנוס האטלנטי. רבים מהם הסתגלו לתנאים גבוליים: הם גדלים בהרים גבוהים או בערבה ובמדבר לא-קיצוני. בהתאם לכך רבים מהם נמוכי-קומה, ולרבים מהם גזע מתפתל וציורי. אחרים זקופים וצומחים כחרוט (או כ"עץ חג-המולד"). מינים רבים מקובלים בגינות נוי, מהם שרועים ומשמשים לכיסוי-שטח.
בארץ ובסביבותיה גדלים 4 מיני ערער. רוב המינים דו-ביתיים (עצי זכר ועצי נקבה נפרדים). הם מואבקי-רוח, ועצי הזכר מייצרים שפע רב של אבקה.
האצטרובל הנקבי בשרני ואינו נפתח בהתייבשו, בניגוד לברוש. האצטרובל כדורי, לרוב קטן, קוטרו 5–15 מ"מ. הוא צבעוני, מופץ על-ידי ציפורים. לא ברור כיצד הוא נפתח בטבע לשחרר את הזרעים.
העלים של חלק מהמינים מחטניים דוקרים, קצרים ומפושקים, אורכם 2 ס"מ; במינים אחרים הם קשקשיים, זעירים, רעופים כמו בברוש. לעתים מופיעים 2 טיפוסי העלים באותו עץ, או שעלי הנבט דוקרניים ועלי העץ הבוגר קשקשיים.
העצים מדיפים ריח נעים, הידוע בנגרות, וכן נעשה בו שימוש כבושם בתעשיית המשקה ג'ין, לתיבול בשר ולבישום סבון. ברפואה הטבעונית מייחסים לערער ערך רב בשימושים מגוונים. בנגרות מקובל הערער לעיצוב רהיטים וחפצי-נוי. שמן ערער משמש במעבדות כשמן אימרסיה למיקרוסקופ.
באתרים עתיקים בנגב התגלה שימוש לבניה בעצי ערער אָדום, שמקורם ודאי בסיני או באֱדום. כחצי מכל עצי הבניה במצדה הם ערערים, כנראה מאֱדום. גם בין עצי ההסקה במכרות הנחושת בתמנע נמצאו עצי ערער.
לא בטוח כי זה הצמח הנזכר בשם זה בתנ"ך (ירמיהו י"ז, ו'; תהלים ק"ב, י"ח).

כתב מייק לבנה