איקליפטוס אבנואנסיס  הוא מאלי בגובה 6-2.5 מ', פרטים גבוהים במיוחד מגיעים ל-9 מ'. הכינוי מאלי Mallee מציין עץ קטן או שיח (לרוב מדובר באיקליפטוס) מרובה גזעים שלו התעבות בצוואר השורש כפקעת גדולה המכונה Lignotuber. צורת מאלי אופיינית לאזורים סמי-ארידיים, בעיקר בדרום מערב אוסטרליה.
הסות (קליפה) חלקה לכל אורך הגזע והבדים, צבעה חום בהיר עד אפור. הסות מתקלפת ברצועות או בקשקשים מצולעים. 
העלים הבוגרים נגדיים או מסורגים, דקים וצורתם רומח צר ומעט מעוקל, מחודד בבסיסו. צבע העלים ירוק בהיר אחיד. העורק הראשי מעט בהיר יותר ושאר העורקים אינם בולטים.
פרחי האיקליפטוס הם פרחי אבקנים. במרכזם נמצא את עמוד העלי והם נטולי עלי עטיף. בתפרחות של מין זה שלושה פרחים היוצאים כסוכך מנקודה אחת הנמצאת בקצה עוקץ תפרחת. עוקץ התפרחת ארוך יותר מהניצנים והפֵּרות. ניצני הפרחים דמויי אגס שבסיסו צר והם נישאים על ניצבים היוצאים מקצה עוקץ התפרחת. אורך הניצבים קטן או שווה לאורך הניצנים והפֵּרות. מכסה הניצן מכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם, צורתו כיפה שטוחה מעט בראשה, אורכו וקוטרו כאורך מצעית הפרח. האופרקולום, הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס ופעולתו לכיסוי ניצן הפריחה נותנת את שמה לאיקליפטוס. מקור המילה ביוונית eu-kaluptos ומשמעו "מכוסה היטב". לפני פתיחת הפרח הופך צבע האופרקולום מירוק לצהוב, ולבסוף לאדום כהה. האופרקולום ניתק ונושר עם התיישרות האבקנים הרבים שנושאת מצעית הפרח. לפריחה של איקליפטוס אבנואנסיס צבע לבן עד קרם. העץ פורח בישראל בחודשים מארס-אפריל.
הפֵּרות אדומים-חומים מבריקים, צורתם כחצי כדור, בקצהו הרחב טבעת שקוטרה מעט גדול יותר משאר הפרי. במרכז אותה טבעת בולטת בעת ההבשלה בליטה קטנה שממנה נפתחים שלושת המכסים של פתחי הזרעים. 
תחום תפוצתו הטבעית של איקליפטוס אבנואנסיס הוא בדרום מערב אוסטרליה. הוא גדל שם במפוזר על שטח נרחב המתחיל ממזרח לחוף המערבי של היבשת ומשתרע כ-1,000 ק"מ לכיוון מזרח באזורים פנימיים של דרום מדינת מערב אוסטרליה. בבית הגידול הטבעי של מין זה שורר אקלים ים תיכוני יבש המתאפיין בגשמי חורף בממוצע שנתי של 400-250 מ"מ. העץ גדל באזורים מישוריים יחסית על חולות אדומים ועל אזורי גבעות של קרקעות לטריט חרסיתיות; שני סוגי קרקעות אלה מוצאם מקרקעות שהתפתחו בעבר באזורי אקלים טרופי לח. על שם בית הגידול החולי והמישורי ניתן למאלי זה שמו האנגלי Sandplain Mallee.
מין זה של איקליפטוס קיבל את שמו המדעי והעברי, לפי תעתיק, מהמקום שבו נמצא מאלי זה במערב אוסטרליה ואשר ממנו נאספו הדגימות מן העץ הטיפוסי שעל פיו הוגדר מין האיקליפטוס. המקור לשם הוא הוא מקום בשם Ebbano, הנמצא ממזרח לעיירה הקטנה Mingenew השוכנת כ-400 ק"מ מצפון לפרת – עיר הבירה של מערב אוסטרליה. לשם הזה נוספה הסיומת הלטינית -ensis שמשמעה "מהמקום".  באוסטרליה מוכרים שלושה תת מינים שונים לאיקליפטוס אבנואנסיס.
לא ידוע על שימושים של איקליפטוס אבנואנסיס לייעור או לנוי באוסטרליה ומחוצה לה.
איקליפטוס אבנואנסיס אינו משמש כיום בישראל לנטיעת יערות וגם לא נעשה בו שימוש גנני. ידוע על ניסיון לטעת  אותו בחלקת אקלום של עצים לגיוון היער בישראל באזור מנחמיה. בגיל 11 היו התוצאות בחלקת האקלום לגבי מין זה: הישרדות – 45%, גובה ממוצע 6.25 מ' וקוטר בגובה החזה – 9.3 ס"מ. אף שזו הייתה תוצאה מצוינת למאלי, ההשוואה של איקליפטוס אבנואנסיס למיני עצים גדולים יותר מטבעם ולעצים שגודלו במקביל בחלקות אקלום אחרות לא הביאה להמלצה על נטיעתו ביערות ישראל. ראוי אפוא שינסו להמשיך ולטעת עצי איקליפטוס אבנואנסיס בישראל, ובמיוחד באזורים סמי ארידיים שבהם הקרקעות חרסיתיות ו/או כאלה שאינן מכילות גיר רב.
כתב צבי אבני