גן לאומי פארק השרון משתרע על שטח של 6,000 דונם. הפארק כולל שטחים מחטיבות נוף שונות. השמורה מוגבלת משלושה עברייה בישובים: גבעת אולגה, מכמורת, חדרה ופארק תעשיות עמק חפר. מדרום היא מחוברת אל גן לאומי נחל אלכסנדר.
בריכת יער הינה שלולית חורף,הנמצאת בתוך הפארק. בעונה ברוכת גשמים מכסה שטח של כ- 400 דונם, לקראת סוף הקיץ היא מצטמצמת ולרוב מתייבשת כליל. בבריכה ניתן לצפות בעופות מים ובצמחיית ביצה עשירה. המסלול ניתן להליכה בשני הכיוונים.
רקע:
יער חדרה מסמל את מאבקם של ראשוני המתיישבים היהודים בקדחת ובייבוש הביצות. בביצה ששמה היה בערבית "בירכת עטא" דגרו יתושי אנופלס שגרמו לרבים מתושבי חדרה והסביבה למות מקדחת. יתכן ייתכן שמקור השם הערבי בשם בירכתה, יישוב יהודי קטן שהתקיים בשולי הביצה בימי המשנה (ירושלמי, ברכות, פ"ן וב').
במקום ניטעו בשנת תרנ"ו (1896) עצי איקליפטוס על-ידי חלוצי חדרה במימון הברון רוטשילד, תוך אמונה שהללו ייבשו את הביצה. אנו יודעים שזה לא ייבש את הביצה שהפכה היום ל"שלולית"....
(כיום מנוקזים עודפי המים ומרוכזים בתעלות וגם לנחל אלכסנדר).
מאוחר יותר שימשו עצי היער שנכרתו, מקור פרנסה חשוב לחלוצים העבריים בני העלייה השנייה, דוד שמעוני כתב בשנות החמישים את האידיליה "ביער בחדרה" על החלוצים "חוטבי העצים" ביער. גם אני למדתי את האידיליה הזו בבי"ס התיכון בתחילת שנות השבעים. (קריאה חוזרת הדגימה לי עד כמה מליצית האידיליה הזו...)
חדרה הנציחה את המשורר ברחוב בשם דוד שמעוני.
בקיץ אנו נסתפק בסיור וחקירה סביב בריכת יער (השלולית הגדולה) , ובביקור בבריכת סמר שכמעט התייבשה בחודש יוני, ושסביבם גדלה צמחייה יחודית.
הסיור מתאים לכל המשפחה, לא מתאים לעגלות ילדים, רובו מוצל, מתאים להליכה ברגל או ברכב, משך הזמן כשעתיים בקיץ.
בחורף מומלץ להרחיב את הסיור לפארק השרון (על כך במסלול נפרד)
באם רצונכם והתעמק בצמחיה ולצלם, הביאו מגפיים או נעליים מתאימות להליכה בבוץ, כי שולי הבריכה בוציים.
אפשר ללכת במסלולים ואפשר להסתפק בנסיעה והליכות קצרצרות.
איך מגיעים:
ישנם שני חניונים ביער. אחד בדרום ואחד ליד תחנת הרכבת, אפשר לחנות וללכת ברגל או לנסוע ברכב בשבילים המסומנים, ולרדת לפי העניין.
למתחילים מהחניון ליד תחנת הרכבת לכו /סעו לפי סימון שביל ישראל, ותגיעו לבריכת יער. למעוניינים לבקר גם בבריכת סמר הגובלת בכביש החוף (כביש 2)
לכו דרומה (דרום-מזרח) כחצי קילומטר, במקביל למסילת הברזל, מתחנת הרכבת ותגיעו לבריכת סמר.
אנו התחלנו את המסלול ממזרח. (מומלץ)
נוסעים לתחנת הדלק דור-אלון הדרומית לחדרה (כביש 4), נכנסים מערבה (ימינה) לדרך עפר צמודה מדרום לתחנת הדלק, נוסעים בין 50-100 מטר עד לשלט "יער חדרה", פונים שמאלה (במקביל לכביש 4), ממשיכים לנסוע בדרך העפר, עד שמגיעים למבנה מבטון, לפניו גזע עץ איקליפטוס שמזכיר מצבה (שוב נזכרנו בדוד שמעוני שכתב את האידיליה : המצבה). מחנים את הרכב, מתגלה מקום קסום, מימי הביצה וצמחי המים שנקדיש להם כאן מקום של כבוד וידע.
רדו ,צלמו, וחקרו את הצומח . חזרו על עקבותיכם לכיוון תחנת הדלק והמשיכו לאט לכיוון מערב מימינכם ישתרעו שדות מרעה בהם ירעו פרות לבנות אפרפרות, השדות צבועים בצבע סגול, ממש כאילו ישב שם ואן גוך וצבע את השדות במכחול עבה ... אלו צמחי סולנום זיתני פולש שהשתרש בהן ופורח כעת. כשתראו את הבריכה בין עצי היער מדרום , רדו שוב וחקרו את הצמחים. צלמו את צמחי הבוציץ הממלאים את הבריכה, מקרוב ומרחוק.
על הבוציץ:
בוציץ סוככני הוא צמח עשבוני רב-שנתי, ירוק כל השנה. גובהו עד 1.5 מ', והוא יוצר עומדים צפופים של נצרים היוצאים מתוך קנה שורש זוחל, הטבול במים. העלים סרגליים, זקופים, ארוכים וצרים, מחודדים בקצה, יוצאים כולם מבסיס הצמח.
הבוציץ פורח בתפרחות סוככיות מרשימות בין אפריל לאוגוסט. עמודי התפרחת זקופים, גבוהים, בלתי מסתעפים וחסרי עלים, בתוכם רקמת-אויר האופיינית לצמחי מים. בראש כל אחד מהם נישאת תפרחת יחידה. בכל תפרחת תריסר פרחים ויותר, הנישאים כסוכך בדלילות על עוקצים ארוכים (5–10 ס"מ).
שימו לב: הבוציץ הינו צמח מוגן ובסכנת הכחדה.
פריחות נוספות
בתוך השלולית גדלים גם אגמון האגם ורבים מהם, כעת הם בפריחה. ניתן למצוא עדיין שאריות פריחה של נורית המים החמודה בשולי השלולית. בשוליים המתייבשים פורחים צמחי כף-צפרדע איזמלנית על פרחיה הורדרדים הקטנטנים שנפתחים לקראת הצהריים, עמלנו קשה כדי לצלמם.
כדורן ענף הפיסולי הנמצא בסכנת הכחדה, אפרורית מצויה, דמסון כוכבני, שחליל שרוע, עטיינית קצרה ועוד.
פרחי פרעושית ערבית צהובים פרחו בקו שני למים.
בשלולית מקננות ציפורים רבות. אנו ראינו סיקסק החרד לטריטוריה שלו וצווח בצריחות רמות. אנפיות נמצאות שם בשפע ונצפתה גם אגמית אחת.
אי אפשר היה להתעלם מהדררות וצווחותיהן ...
המשכנו לנסוע לכיוון מערב, סיקרנו אותנו השדות האדמדמים שהיו מוצפים עד לפני חודש חודשיים או יותר, אולם כבר לא. כשירדנו ראינו פריחה ורודה מינורית וגבעולים אדומים של שנית שוות שיניים., ורבנה רפואית, חומאת החוף/משוננת, אפרורית מצויה, גזר החוף ועוד.
המשכנו בנהיגה יעקב שקולניק ואני בג'יפון 4X4 לכיוון מערב וכבר היינו בנוף אחר של עצי אלון וחרוב בפארק השרון החולי ( לא מומלץ לרכב רגיל בקיץ)
שם פרחו בין העצים לצידי השביל מאות פרחי נזרית חופית, חבלבל החוף, קצח השדה, וצמחים של שומרר בואסיה בשיא פריחה שעליהם היו עשרות שבלולים מסוג דרחול השיח.
כשהגענו לגדר התוחמת את מסילת הברזל, פנינו לאורך הגדר צפונה ואח"כ מזרחה עם הדרך העוברת לצד היער ותעלותיו והגענו לבריכת סמר הכמעט יבשה. (שלט מכריז על המיקום)
שם פרחו לצידי התעלות ובמיקום הבריכה הצמחים הבאים : ערבז דק פרחים, סמר ימי וסמר חד , פשתה צרת-עלים, כף צפרדע איזמלנית , סמר חד וסמר ימי , פרעושית ערבית , שום קצר, עדשת המים, בוציץ סוככני ועוד.
נגלה לכם כי חשבנו שנגלה את הצמח החדש שמצא דר בן-נתן. יעקב היה אופטימי ואני פסימית. לא מצאנו ...
משם כבר נראתה תחנת הרכבת והחניון במזרח.
שימו לב החניונים די מוזנחים, אשפה ורהיטים זרוקים.
היו שם גם שני כסאות שמישהו הציב מול הבריכה ... לתצפית רומנטית .
הביאו אתכם שקית ניילון גדולה שאותה תצליחו למלא בזבל תוך דקות, מים לשתיה, משקפת ומצלמה.
הוויז הוציא אותנו דרך רחובות חדרה כאשר מיד בלט לעינינו רחוב דוד שמעוני, שבו נכנסים ליער מצפון.
אנו נחזור למקום בסוף החורף ובאביב הבא