מידע קיץ חשוב קיץ לילדים וגדולים

 

כיף וחשוב לטייל, ביערות ובמסלולי טיולים אחרים, ליד מקורות מים. אולם  יש לשים לב ולהכיר את הסכנות  הטמונות שם בחוץ .

אנחנו לא נקיף את כל הסכנות, נתמקד ונפרט כאן מספר צמחים רעילים מסוכנים שאנו עלולים לפגוש בקיץ  ליד הבית או בטיולים, כאלה  שצריך להיזהר מהם. פרט להם, ישנם כמובן גם צמחי תרבות מסוכנים, אלרגניים  ורעילים.

חשוב להזהיר ולשמור שילדים קטנים לא "יטעמו" את אלה. 

 

בכל קיץ קורים מקרים של הרעלות, חלקן קשות, הנפגעים  מתאשפזים וישנו מספר של מומחים ביניהם גם העורך המדעי של אתר צמח השדה שמתייעצים עימם בקשר לגורם ההרעלה. לכן אם חלילה נפגעתם ואתם עדיין בחוץ, צלמו את הצמח וחלקיו בצורה ברורה ותנו תמונות אלו לרופא בחדר המיון. 

 

 

מהו צמח מסוכן: אסור לנגוע? אסור לראות? אסור לאכול? איזה חלק בו מסוכן ולמה. 

בבקשה לא להיבהל, לא מתים כל כך מהר. 

 

 

שימו לב כי כל צמח רעיל עשוי גם להיות צמח בעל שימושים רפואיים. אל תנסו "לרפא" את עצמכם  בבית  ללא עצת מומחה!!!!!

 

הרעלות פנימיות: נגרמות ע"י אכילת הצמח או שאיפת חומרים רעילים הנפלטים ממנו (נדיר וכתוב בשם הצמח בהמשך) 

אלרגיות ודלקות עור נגרמות ע"י גרגרי האבקה, או ע"י מגע עם הצמח. 

 

גירודים ו/או שלפוחיות על העור, צימאון, יובש בפה, חום גבוה, סומק, כאב ראש דופק מהיר, קוצר נשימה, הקאות, שלשולים, אישונים מורחבים, הזיות, עוויתות, חוסר התמצאות, איבוד הכרה, שיתוק או מוות. לא כל הסימנים חייבים להיות יחד, לעיתים יתגלו מספר מהם. 

 

שותים חלב, אם אפשר גורמים להקאה, פונים מיד למוקד רפואת חירום או בית חולים. אם אפשר צלמו את הצמח שגרם להרעלה, חלק כמו זה שנאכל או נבלע. 

 

 

דטורה: ישנם מספר מיני דטורה, פריחתם דומה הנפוצה ביותר הינה 
דטורה נטויית פרי :

הצמח ממשפחת הסולניים, כל בני משפחתם רעילים אבל הדטורה רעילה במיוחד.  

הפרחים לבנים, ענקיים. כל חלקי הצמח רעילים  ביותר ובשימוש ברפואה העממית והקונבנציונלית כאחד. העלים והזרעים מכילים חומרים אלקלואידים רעילים מסוג אטרופין ואחרים.

צימאון, יובש בפה, אישונים מורחבים, חום גבוה, סומק, כאב ראש ,דופק מהיר, חוסר התמצאות, חוסר סדר בדיבור, חוסר הכרה ומוות . 

בשנים האחרונות קרו מספר מקרים של הרעלות קשות, הזיות ו"התמסטלות" כתוצאה משימוש בלתי זהיר בזרעיו של צמח זה ואפילו ממציצת צוף מפרחיו. 

הצמח רעיל מאוד ומסוכן!

 

צמח רב-שנתי ממשפחת הסוככיים, זקוף וגבוה מדיף ריח רע, מתייבש בקיץ. סימן שדה: הצמח קרח ללא שערות כך הגבעול וכך שאר חלקי הצמח. הרעל מרוכז בעיקר בפרי וכן בקנה-השורש. ברעילותו הוא חריג במשפחתו, שרבים בה צמחי המאכל והתבלין. הפריחה הינה סוכך עם פרחים לבנים, פורח בין אפריל ליוני, בצפון יפרח מאוחר יותר, גדל בשדות נטושים, באשפתות, במעזבות, בגדרות ובצידי דרכים. נפוץ באזורי צפון הארץ ומרכזה. הרעל הוא שמן רעיל בשם  קוניאין ,מרוכז במיוחד בפרי בטרם הבשלתו ובזרעים וכן בשורש, הוא חסר צבע, רעיל מאוד.  

די לאכול שמונה עלים כדי למות חלילה ... 

מקובל כי זה הרעל שהוגש לסוקרטס כשהוצא להורג לאחר משפטו באתונה. רוש נזכר 11 פעמים בתנ"ך, לרוב בכתיב ראש.

כאבים בקיבה, התכווצויות, שלשולים, אישונים מורחבים, רעד, קצף בפה, הזיות שיתוק מערכת הנשימה ומוות... 

גרימה להקראה והפנייה לטיפול רפואי דחוף.

 

שייך למשפחת ההרדופיים, פורח בשפע בקיץ. 

רוב הצמחים במשפחה זו הם בעלי שרף בכל חלקי הצמח. במינים אחדים השרף רעיל ביותר. השיח ירוק עד, צומח בגדות נחלים בגליל ובגולן אבל ניטע בידי אדם בגינות כמעט בכל רחבי הארץ. הוא מתברך בשפע של פרחים גדולים ויפים, בד"כ ורודים אולם יש גם צמחי תרבות בצבעים לבן, צהוב ובורדו.

משתמשים באבקה העשויה מענפים מיובשים של הרדוף להרעלת מזיקים. אכילת עלה אחד עלולה להמית ילד קטן.

דופק איטי, האטה בפעימות הלב, אישונים מורחבים, עייפות סחרחורות, שיתוק, חוסר הכרה ואף מוות.

גרימה להקאה ע"י אכילת ביצה בלתי מבושלת או שתיית חלב, וטיפול רפואי מקצועי 

 

מיני הלוף האחרים הם צמחים בעלי פקעת, העלה גדול דמוי חץ, הפרחים פורחים באביב ומפיצים בזמן הפריחה ריחות לא נעימים. עכשיו בקיץ בולטים הפירות שהם ענבות ירוקות ובהמשך אדומות המרוכזות בראשה של שיזרה ארוכה. הם מושכים תשומת לב ויש ילדים החושבים אותם לתירס ואוכלים אותם או משחקים איתם.

העלים והפקעת משמשים למאכל לאחר בישול ארוך שבו נהרסים "המחטים" המכילים אוקסלט הסידן  והרעל הנמצאים בעלים. החומר הרעיל הוא ארואין  (AROIN) הנמצא בכל חלקי הצמח. הם נהרסים בחימום או בייבוש.

הקאות ושלשולים, המוהל גורם לדלקות עור, הכנסת כל חלקי הצמח לפה גורמת לצריבה ודלקת, במקרים חמורים מתפתחת נפיחות העלולה לגרום לחנק.

בעונה זו ישנם מקרים רבים של הרעלות מהפרי. 

שטיפה וגרימה להקאות, מתן תרופות אנטי-היסטמיניות והפנייה לטיפול רפואי דחוף .

 

שיכרון זהוב : צמח רעיל,צמח רפואי (wildflowers.co.il)

מיני השיכרון הם צמחים עשבוניים ממשפחת הסולניים. ישנם מספר מיני שיכרון, הנפוץ ברוב חלקי הארץ הוא שיכרון זהוב. העלים שעירים ודביקים בעלי ריח חריף, הוא גדל לרוב על קירות. הפרחים בצורת פעמון בצבע צהוב, לבן או סגול, הפריחה באביב ובקיץ. 

התגלו אצל אנשים שחלטו "תה, מעלי הצמחים הללו: דופק מהיר, עור יבש וחם, יובש בפה, אישונים מורחבים, הזיות וקשיי נשימה חמורים. 

שתיית חלב או ביצה לא מבושלת וגרימת הקאות, והפנייה לטיפול רפואי.

  

אזדרכת מצויה : צמח רעיל,צמח רפואי,צמח פולש (wildflowers.co.il)

עץ גבוה נשיר חורף פולש/פליט תרבות, גדל בגינות ובשטחים ציבוריים כולל מטעים מוזנחים. העלים מורכבים ומנוצים פעמיים, הפרחים סגולים מסודרים במכבד וריחניים.  הפריחה באביב. הפרי בית גלעין  עגול ירוק המצהיב מאוחר יותר.  

חומרי הרעל נמצאים בעלים ובעיקר בפירות לא בשלים, 

גרימה להקאה והמשך טיפול רפואי .

 

צמח ממשפחת החלבלוביים, שיח גבוה ומסועף, ענפיו חלולים ושבירים. העלה בעל אונות דמויי כף יד. על הפטוטרת בשולי הטרף ישנן בלוטות זעירות, כאשר קוטפים עלה נודף ריח אופייני חריף, הפריחה מתרחשת במשך כל השנה, הפרחים: מכבד בעל פרחים חד מיניים. 

הפרי הינו הלקט כדורי בגודל של כ 3 ס"מ, מורכב משלוש מגורות. הזרעים יפים מבריקים  ומנומרים. בראש הזרע בולט גוף שומני בשם קרונקולה. מפיקים מהזרעים שמן. הצמח ממוצא טרופי אולם גדל ברוב חלקי הארץ. 

גרימת הקאה והפנייה מיידית לטיפול רפואי תומך. במקרה של נגיעה בעין יש לשטוף את העין היטב במשך 10 דקות עם מים וסודה ושתיה, ולפנות גם לרופא עיניים 

 

בבוסתנים נטושים גדלים עצי שקד מר הפורחים בט"ו בשבט ומשמחים אותנו. בקיץ הם מבשילים פירות. בציפת הפרי והזרע נמצא הגליקוזיד אמיגדלין  המשחרר בפה את חומר הרעל ציאניד .

המלצה:  אל תתפתו לאכול פירות ירוקים בלתי בשלים של שקד בבוסתנים נטושים ובעצים במסלולי הטיול שאינכם יודעים מה מקורו ומצבו. 

כאבי ראש, תחושת לחץ בחזה ובגרון, דפיקות לב מואצות וחולשה, התכווצויות, עוויתות, קהות חושים ובלבול. בהרעלה חריפה (אחרי אכילת כמות גדולה של שקדים כאלה) התמותה עלולה להיות מהירה.... 

לגרום להקאה ולהפנות במהירות לבית חולים לטיפול .

שיחים גבוהים בעלי עלים גדולים ממשפחת ההרדופיים הרעילה, עגולים בשרניים ואפרפרים, שנקראת בפי העם תפוח סדום ע"ש הפרי שהוא דמוי תפוח גדול אולם הוא חלול (ריק). בתוכו נמצאים זרעים בעלי ציציות ארוכות. הפרחים נמצאים בצבר יחד עם ניצנים בצבעים ירוק-ורוד-בורדו , תלוי בשלב בו נמצא הפרח, הוא מפריש צוף רב. הצמח ממוצא סודני, גדל בארץ במקומות חמים, בבקעת הירדן באזור ים המלח ובערבה, לאחרונה הוכנסו לגינון בגינות נוי . 

כל חלקי הצמח רעילים. שרף הצמח מכיל  גליקוזיד המשפיע על פעילות הלב, ספונינים ועוד. 

מגע עם המוהל גורם לדלקות בעור ולאלרגיה, אכילתו עלולה לגרום ל דלקות במערכת העיכול .

טיפול ראשוני:
כמו בכל צמחי הרעל, גרימת הקאה והפניה לטיפול רפואי דחוף.

 

סולנום: שעיר/שחור/ זיתני/החדק /המקור 

צמחים ממשפחת הסולניים. גם תפוח האדמה והחציל משתייכים למשפחה זו .

נפוצים  בכל הארץ, בעיקר שלושת המינים הראשונים. 

סולנום שעיר  והסולנום השחור דומים מאוד וידועים בשמם העממי "ענבי שועל". כל חלקי הצמח רעילים, במיוחד הפרי הלא בשל. כרבים מבני משפחתם. הם פורחים מאפריל עד ספטמבר בפרחים לבנים. הפרי כדורון ירוק, המשנה צבעו לאדום או שחור, קוטרו 4 מ"מ. הוא רעיל לאדם, אך נאכל (ומופץ) על ידי ציפורים. נמצא בפאתי שדות מושקים בפרדסים וכו

פרחיהם של שאר הסולניים הללו הינם בצבע שחור, צהוב, לבן או סגול.

כאבי ראש ובטן, ירידה בחום הגוף, אישונים מורחבים, הקאות ושילושלים, שיתוק, הלם, הפרעות בנשימה ובמחזור הדם, איבוד תחושה ומוות .

ריקון הקיבה, גרימת הקאה, והמשך טיפול רפואי תומך: הנשמה מלאכותית ומתן חומרי הרגעה בזריקה לתוך השריר.

 

רשימה נוספת של צמחים רעילים נפוצים נוספים,
הזהרו בעיקר מאלה: אחירותם החורש, כל סוגי הדרבנית, דורנטה מצויה (משמשת לעיתים קרובות כ"גדר חיה"), אמיתה גדולה, כל מיני החלבלובים , טבק השיח, כל מיני הסולנום, ויתניה משכרת, סמבוק, לנטנה ססגונית , סם הכלב המזרחי , בוצין מפורץ,  פירות של תורמוס ועוד. 
https://www.wildflowers.co.il/hebrew/poisonIndex.asp

 
ערך: פרופסור עמרם אשל 

לצפיה במפגש ראשון -על מקלחת יער