שיזף מחודד הוא עץ נשיר בגובה בינוני עם צמרת רחבה. גבהו לרוב עד 10 מ' לעתים רחוקות מגיע ל-20 מ'. הענפים בצורת זיגזג, כמו במיני שיזף אחרים. הענפים הצעירים ירוקים ושעירים. כל מפרק נושא שני קוצים חדים, האחד כפוף לאחור  והאחד לעבר קצה הענף. הסות של הגזע והענפים העבים בצבע חום-אדמדם סדוקה למרובעים רבים.
העלים פשוטים נישאים על פטוטרת באורך 2 ס"מ. הטרפים ביציים א-סימטריים ומסתיימים בחוד. שפת העלים משוננת וגודלם משתנה בין 3X2 ס"מ ל- 9X5 ס"מ. צידם העליון חלק בצבע ירוק מבריק וצידם התחתון בהיר ומכוסה בשערות דלילות. בעלה 3 עורקים ראשיים. הקוצים בבסיס כל עלה הם עלי לוואי. סידור העלים המסורג ושינוי כוון צמיחת הענף בכל מפרק מקנים לענפים הדקים מראה מזוגזג.
הפרחים דו-מיניים בקוטר 4 מ"מ ירקרקים ולא בולטים מסודרים בתפרחות צפופות בחיקי העלים. לפרח 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת ו-5 אבקנים. הפירות ענבות כדוריות שקליפתן חלקה קוטרן 1 עד 2 ס"מ. כשהן מבשילות צבען חום-אדמדם. הציפה יבשה ומתקתקה. בכל ענבה בדרך-כלל זרע יחיד.
אזור מוצאו של השיזף המחודד הוא באפריקה שמדרום לסהרה עד דרום-אפריקה ובחצי-האי ערב. הוא מופיע במגוון בתי-גידול נושאי עצים ועשבוניים מגובה פני-הים עד 2000 מ' על מגוון קרקעות ונחשב עמיד למליחות רסס מי הים. נוכחותו מעידה על מציאותם של מי-תהום גבוהים. לעץ חשיבות רבה מבחינה אקולוגית. הפרחים מייצרים הרבה צוף, הפירות נאכלים בפי ציפורים קופים ובעלי-חיים אחרים, והעלווה נאכלת בפי פילים, ג'ירפות ואנטילופות.
הפירות קמחיים ולא טעימים במיוחד אך נאכלים ע"י בני-אדם לאחר בישול לדייסה. התססת הפירות משמשת לייצור סוג של משקה דמוי בירה. מהזרעים הקלויים ניתן להכין תחליף קפה. העצה כבדה וצבעה צהוב בהיר. היא משמשת לייצור לוחות ועמודים. שבטים אפריקאים משתמשים בענפים הקוצניים גם לייצור גדרות לבקר כהגנה בפני טורפים. שבטים אפריקאים משתמשים במרחקת של השורשים והקליפה לשימושים רפואיים שונים כמשככי כאבים. העלים נחשבים כמעוררי כח-הגברא בלעיסה או כשהם מבושלים.
ניתן להרבות את העץ מזרעים או מייחורים. הזרעים אינם שומרים על חיוניות זמן רב. לפני הזריעה יש לפגוע בקליפה הקשה באמצעים מכניים או בהשריה במים חמים. העץ יכול לשמש לנוי כעץ בודד נותן צל בגן שמושך אליו חרקים וציפורים.
כתב עמרם אשל