בין אבניה ואבני הכותל, צומחים צמחים "עזים" ועיקשים , ישנם צמחים הגדלים לא רק בירושלים, ובשמם נמצאת המילה ירושלים, מכיוון שהבוטנאים שגילו אותם בארץ רצו כדי לפאר ולכבד את העיר. כובשים באו והלכו ויש שהותירו בה את חותמם: כמו הצלבנים שנדדו אליה בסוף האלף הראשון לספירה מאירופה הרחוקה.
נכיר את הפרחים והעצים הגדלים בסמטאותיה ואבניה של ירושלים, וכאלה שבשמם נמצאת המילה ירושלים, וצמחים נוספים האופייניים לירושלים וצומחים בעיקשות בין אבניה, כמו גם
עצים שגידולם ומיקומם נשזר בנוף, תרבות, בהיסטוריה ובמורשתה של העיר.
שבעה צמחים עזים מצליחים לצמוח ולפרוח בין אבניה הכותל
צמחים אלה הפכו ל"חלק" מהכותל ומורשתו ואלו הם:
צלף קוצני, ארכובית שבטבטית, צמרנית הסלעים, לוע ארי סיצילי, מציץ סורי, שיכרון זהוב
ראו כתבה ותצלומים של חלק מהצמחים על אבני הכתל והיונים המקננות בו ...
עשרה קבין של יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים…" (בבלי, קידושין מט ע"ב)
גם צמחי הבר מיפים ומפארים את ירושלים – כיצד?
עשרה צמחי-בר נקראו על שם ירושלים. העיר שהיחוד והיופי שלה ניתנו לה ע"י כל הדתות, המלחמות, הכיסופים, ההסטוריה, הסימטאות הבלויות, זכתה שגם צמחי בר יקראו על שמה- כדי ליתן לה כבוד נוסף. להיכרות עם הצמחים והסיבה למתן השם ... ירושלים מזווית שונה: שאינה של מלחמות ואינה של קדושה.
מדוע ניתנו לצמחים הללו שם הכולל את המילה "ירושלים"?
הסיבה מאוד פרוזאית, רוב חוקרי הבוטניקה הראשונים שהגיעו לארץ לחקור את צמחייתה, היהודים והנוצרים כאחד, (ובראשם ד"ר אלכסנדר אייג 1938-1894 שיסד את הפקולטה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בהר הצופים) שכנו בירושלים שהייתה הבסיס למחקרם וליציאתם לשטח לאיסוף צמחים.
כשנמצא מין חדש למדע, בירושלים ובסביבתה, כיבדו את הפרח בשם ירושלים כדי להאדיר את ירושלים שהייתה קדושה וחשובה עבורם.
להלן רשימת צמחי בר נקראו על שם העיר, פרטים על הצמח ותמונות מרהיבות תמצאו בקישורים בהמשך
אורן ירושלים
עץ מוכר ונפוץ בירושלים ממשפחת האורניים שהינו עץ בר במקור .
ניסנית ירושלמית
יש בארץ מספר לא מבוטל של ניסניות הפורחות רובן באביב ותחילת הקיץ . הצמחים משתייכים למשפחת המורכבים, הפרחים צהובים יושבים בתפרחות על קרקפות. ניסנית ירושלמית נפוצה בישראל לבנון וקפריסין
פעמונית ירושלים
צמח חד שנתי נמוך ושרוע ממשפחת הפעמוניתיים , שפרחיו כוללת צמחים שפרחיהם מזכירים פעמון אלגנטי בצבע סגול . הצמח נדיר ואנדמי. המין נפוץ באזורים שונים בחבל הימתיכוני ובשוליו בצפון הארץ ובמרכזה. תפוצתה העולמית מצומצמת לארץ-ישראל וללבנון בלבד.
גרגרנית ירושלים
גרגרנית ירושלים היא קטנית חד-שנתית חורפית זקופה, גובהה עד 30 ס"מ. הפרחים צהובים ונישאים על גבעול הפריחה בצבר של כ 10 פרחים או יותר .
סיתוונית ירושלים
סתוונית ירושלים היא פרח בולט ביופיו! פורחת בצבר של מספר פרחים ורודים וגדולים בסתיו, הפרחים גדולים משאר מיני הסתווניות.
נורית ירושלים
נורית ירושלים היא צמח רב-שנתי זקוף ונמוך הפרח צהוב, גדול, (יחסית לנוריות הבעלות הפרחים הצהובים) גונו צהוב מתכתי או שמנוני מבריק.
טופח ירושלים
הפרחים בעלי צבע ורדרד כתום בהיר, נישאים על ענפים דקים בקבוצות של 2 – 5, בזה הם נבדלים משאר מיני הטופח, שפרחיהם יחידים.
דוגון ירושלמי
דוגון ירושלמי הוא גבוה, דביק, ומדיף ריח עז של קמפור. הוא פורח בקיץ, תפרחתו ורודה , קרקפת אופיינית למשפחת המורכבים, הוא צמח נדיר בארץ ונמצא בסכנת הכחדה.
דבקת ירושלים
דבקת-ירושלים היא צמח חד-שנתי עדין ומסועף, הפרחים ערוכים בקבוצות צפופות למדי, ואלה נישאות על עוקצים ארוכים ודקיקים. צבעם קרם, לפעמים נוטה לארגמן.
מרוות ירושלים
פריחתה אצילית ויפהפייה, פורחת בגווני ורוד ואדום, ולא רק באזור ירושלים.
מרווה זו היא מין תת-אנדמי, שתפוצתו העולמית מצומצמת לארץ-ישראל ולסוריה בלבד. (מה שקרוי הלבנט )
בסקר שנערך ע"י החברה להגנת הטבע והסתיים בשנת 2013, אותרו קרוב ל-600 עצים המוגדרים עתיקים במיוחד, שגילם מעל שמונים שנה, מ-63 מינים. המינים הנפוצים היו אורן ירושלים, ברוש מצוי וזית.
בשכונת עין כרם נמצא עץ חרוב ענק ששימש כאתר החנייה האחרון של עולי רגל לפני כניסתם לירושלים, נותר עדיין עץ תות שהיה בעבר מקום המפגש המרכזי של תושבי הכפר הפלסטיני ששכן במקום. מאוחר יותר הוא הפך למוקד מפגש של תושבי השכונה היהודים שקראו לו “כיכר שרלי” לזכר אחד מוותיקי השכונה.
בחצר הבית של הציירת אנה טיכו, נמצאו העצים שחלקם הונצח בציוריה.
בין העצים ההיסטוריים נמצא עץ חרוב בעיסאוויה המופיע בפולקלור של זקני הכפר וקשור בסיפורים שהתרחשו לפני מאות שנים.
עצי האקליפטוס המצויים בבקעה- על פי אחת הגרסאות, ניטעו על ידי אנשי גדוד רוכבי גמלים אוסטרלים במלחמת העולם הראשונה, ועוד.
צמחים שהביאו לירושלים כובשים
הצלבנים: לוע ארי סיצילי
צמחים פולשים אופייניים לירושלים (לא רק)
האנגלים: איילנטה בלוטית הובאה לירושלים ע"י האנגלית מכיוון שהיא צומחת מהר, במטרה להצל ולתת לעיר יותר ירק, כמיטב המסורת האנגלית. הם לא לקחו בחשבון ששיח/עץ מתפשט ללא שליטה ופולשת לכל עבר
יהי רצון שנזכה למעט שקט ונחת בירושלים הבנויה