"עשרת הגדולים", עשרת צמחי הבר הנאכלים ביותר באזור מזרח הים התיכון, הם: אזוב מצוי زعتر, זוטה לבנה زوفا, חלמית גדולה خبّيزة كبرى, חרדל לבן خردل أبيض, לוף ארצישראלי لوف فلسطيني, מרווה משולשת ميرمية, עולש מצוי علك, עכּובית הגלגל عكّوب, רקפת מצויה عصا الراعي, שומר פשוט شومر شائع. צמחים אלה נמצאים בשימוש תדיר של עמי האזור לצרכים שונים, הן לתבלין ומאכל והן לרפואה עממית. סדרת כתבות זאת מתמקדת בתכונותיהם הרפואיות.
גוף האדם הוא מערכת רבת איברים הקשורים ביניהם בקשרים רבים מספור, ורווחתו של כל אחד מאיברים אלה גורמת לרווחה לשאר האיברים, אבל לצערנו, גם ההיפך נכון. כאשר איבר אחד או יותר במצוקה, שאר איברי הגוף סובלים ממצוקה במידה זו או אחרת. רוב המחלות יוצרות מחלות אחרות, אבל נראה שדלקות קשורות יותר מכל מחלה אחרת ביצירה או הגברה של מחלות אחרות. בספרות המדעית קיימים פרסומים רבים אודות סיבוך זה, שאפשר לסכם אותו בתרשים המוצג בתמונה מס' 1.
המונח "דלקת" כמעט ולא קיים כמחלה חשובה ברפואה המסורתית של עמי האזור, ולרוב ההתייחסות היא אל תוצאות הדלקת ולא אל מחולליה. למרות זאת, קיימים מעט אזכורים של הצמחי בר אלה לשימוש אנטי-דלקתי. מבניהם המרווה המשולשת זוכה לשימוש הגדול ביותר, אחריה שאר הצמחים הריחניים (זוטה לבנה, שומר פשוט, אזוב מצוי וחרדל לבן), ואילו הצמחים בעלי הריחות החלשים יותר משתרכים מאחור. קל להסביר זאת אינטואיטיבית בכך שמצמחים ריחניים קל יותר, בדרך כלל, להפיק שמנים ארומטיים, שלרובם יש סגולות אנטי-דלקתיות ואנטי-בקטריאליות, שתי פעילויות הקשורות ביניהן בקשר הדוק ביותר. לשנייה נתייחס בכתבה שתופיע בהמשך.
המחקר המודרני מראה תמונה מעניינת ביותר: הפעילות האנטי-דלקתית של שומר פשוט היא הגדולה ביותר, אם לשפוט לפי מספר המאמרים המדעיים שהתפרסמו בנושא. חלמית גדולה נמצאת במקום השני, למרות שאיננה צמח ריחני מובהק. המחקרים המודרניים יודעים להצביע על החומרים האחראים על הפעילות האנטי-דלקתית בשני צמחים אלה, ובשומר פשוט הם נמצאים למכביר. אחד ההבדלים הבולטים בין החומרים האנטי-דלקתיים בצמחים הריחניים לבין החומרים הפעילים בצמחים הפחות ריחניים, הוא שבקבוצה הראשונה, אלה חומרים נדיפים (כצפוי), ובשפת הכימאים, לא קוטביים. לעומת זאת, החומרים האנטי-דלקתיים בחלמית גדולה הם בעיקר פוליפנולים, שהם חומרים קוטביים ונוגדי-חימצון מעולים.
רקפת מצויה סיפקה את "האכזבה" של עבודתנו הספרותית: למיטב ידיעתנו, אין פרסומים מודרניים אודות הפעילות האנטי-דלקתית של צמח זה. זה איננו מובן מאליו היות שבצמח זה נמצאים חומרים בעלי פעילות אנטי-דלקתית ידועה, שהתפרסמה בכמה מאמרים. לדוגמא, שני החומרים המופיעים בתמונה מס' 2.
לסיום, יש לציין כי בארצנו גדלים צמחי בר אכילים, שאינם נכללים ב"עשרת הגדולים", אבל להם פעילות אנטי-דלקתית בולטת: צלף קוצני (פרחים שלא נפתחו, قبّار), חלמית מצויה (خبّيزة), בבונג זהוב (ببونج), רגלת הגינה (فرفحينة), חומעה מסולסלת (حُمّيض), מרוות ירושלים (لسّينة), סרפד צורב (قُرّيص) וברקן סורי (خرفيش), שבו לכל חלקי הצמח פעילות אנטי-דלקתית ידועה לפי הרפואה המסורתית. השורשים והזרעים מצטיינים בכך יותר משאר חלקי הצמח. המחקרים שלנו הראו שיש הצדקה למוניטין האנטי-דלקתי של הצמח (Azab et al. 2018).
כתבה זו היא סיכום של מאמר של המחבר שהתפרסם השנה. כל המעוניין ללמוד על נושא הכתבה בהרחבה, מוזמן לקרוא את המאמר המקורי:
Azab, A., Top Edible Wild Plants of Eastern Mediterranean Region. Part II: Anti-inflamatory Activity,
European Journal of Medicinal Plants, 2023, 34, 1-24
DOI: 10.9734/EJMP/2023/v34i91155
Azab, A., Nassar, A., Kaplanski, J., Mahajne, R., Agam, G. and Azab, A.N. Effects of Aquaeous Extracts of Notobasis syriaca on Lipopolysacchraide—Induced Inflamation in Rats
Asian Pacific Journal of Tropical Medicine, 2018, 11, 48-52
DOI: 10.4103/1995-7645.223533