נמצאו 480 תוצאות מציג דף 28 מתוך 81.
23 24 25 26 27 [28] 29 30 31 32 33
הפרחים אינם רק דרך להבעת אהבה, ביטוי לצער, מתנה או משהו שאנו מביאים לאנשים חולים. הפרחים יכולים לרפא אותנו באופן נפשי ופיזי על ידי ניחוחם, צבעיהם ויופיים. מחברת הספר : "שפת הפרחים" בוחנת נושאים אלה, ואת האמונות התפלות הקשורות לפרחים. ויש גם מיתוסים שנשברים.
אזכורם השכיח של "שבעת המינים" במקרא כגידולים חקלאיים מעיד על מרכזיותם כגידולי יסוד בכלכלת הארץ ומשקף את חשיבותם בסל המזונות המקראי. סדרם בפסוקים אינו מקרי: הם נזכרו על פי סדר הבשלתם. שני מינים חד שנתיים מהדגניים , החיטה היא הראשונה בחשיבותה ואחריה השעורה- הם הקמח לאפיית הלחם .
בספר יונה, אותו קוראים בבתי הכנסת ביום כיפור , מככב הקיקיון כצמח שצמח במהירות, סיפק צל ליונה, הנביא. יונה, להזכירכם, היה תשוש ממסע ההסברה ממנו ניסה להתחמק, מסע למען שיפור המוסר לגויי הים. הקיקיון נבל במהירות והותיר את יונה תחת השמש הקופחת
לאחרונה התפרסם בהוצאת הספרים הבינלאומית הגדולה שפרינגר, ספרו של פרופ' שמחה לב-ידון, מהפקולטה למדעי-החיים באוניברסיטת חיפה באורנים, שעוסק בשאלה המעניינת, כיצד מתגוננים הצמחים בפני אכילתם בפיהם של בעלי-החיים? הוא מציג בספרו זה תיאוריה חדשה שמסבירה את מגוון הצבעים והצורות של צמחים, שאינם קשורים לפריחה ורבייה, כמנגנוני התחמקות או אזהרה לעיניהם של בעלי-החיים המאיימים על הצמחים.
מאמרם של אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין , גלינה סידן ולאה מזור, שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" מסכם תוצאות של סקר משלוחי זרעים המגיעים לישראל כמזון לבע"ח וכחומר-גלם לתעשייה. החוקרים מצאו שמשלוחים אל המכילים לא מעט זרעים של צמחים זרים ופולשים אשר נשלחים לכל חלקי הארץ ללא כל פיקוח. הם כנראה מקור עיקרי לחדירתם של צמחים פולשים.
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי החשוב Science ע"י קבוצת חוקרים בינלאומית בראשות ד"ר אסף דיסטלפלד מהמכון לחקר הדגניים באוניברסיטת ת"א, דווח על פענוח הגנום של חיטת הבר הדו-גרגרית, שנקראת בפינו "אם החיטה". כ-111 שנים לאחר גילויה של "אם החיטה" בגליל העליון, ע"י אהרון אהרונסון, הישג זה מהווה צעד גדול לקראת הבנת הבסיס לתכונות החשובות של החיטה.
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנים 2014 – 2016 באזור תמנע נמצאו הרבה חלקי בד וחבלים. לפי תכולת פחמן-14 נקבע שממצאים אלה הם מתקופת הברזל הקדומה (המאות 10 – 11 לפנה"ס), תקופות השופטים והמלכים. שאריות אלו נשתמרו בזכות האקלים היבש של האזור 83% היו עשויות צמר כבשים והשאר צמר עזים וסיבי צמחים.
