חנה רבקה אירוב
15/07/1993 - 20/05/1917,   כ"ח אייר תרע"ז - כ"ו תמוז תשנ"ג.
נולדה בעיר מרימפול שבליטא, וגדלה בבית ציוני, הומניסטי. בת למורה בעל השכלה רחבה, שבחר ללמד בגמנסיון העברי שבעיר. חנה הספיקה לעלות לארץ לפני השואה, ומשפחתה נספתה בליטא. היא חיה בגפה, ללא קרובים בארץ ונפטרה ערירית.
כמי שראתה את אביה, המורה, מסתכל על צמחים במיקרוסקופ, וציורי האנטומיה שלו הקסימו אותה בהדרם – אך טבעי היה עבורה להמשיך בדרכיו. חנה למדה אומנות וציור. בחלק ניכר מציוריה לוקחת אותנו חנה לחיק הטבע, מציירת שבילים, צמחים ואבנים.

אישה צנועה הייתה חנה והסתפקה במועט. גם ביתה שיקף את הפשטות שבו ניהלה את חייה - מקושט בסידורי צמחים יבשים, קוצים, אבנים, פסנתר ומעט מציוריה על הקירות.
חנה בחרה לאגד חלק מציורי הצמחים הקוצניים בלוחות, גודלו של כל אחד מהם 2.5 מטרים גובה, ו- 2 מטרים רוחב. בכל לוח מספר ציורים של אותו צמח קוצני, המציגים מחזור חיים שלם של הצמח שכולל : פריחה, פירות, קמילה, התפוררות - המבוטאת בעדינות, וגם המשכיות - "נצח ישראל לא ישקר". בתחתית הלוח הוסיפה חנה את שם הצמח ואימרה מתאימה, פרי עטה, בעברית ובאנגלית.

יצירותיה הן מראה להשקפת עולמה ואורח חייה. בקוצים היבשים באים לידי ביטוי הצמצום והצניעות. חנה מציגה התייחסות לא שגרתית לצמחים: למשל קוצים מסמלים לרוב "קללה", ואילו חנה יוצקת לתוכם תוכן המסמל "ברכה". היא מביטה על הקוצים גם מזוויות אחרות: מלמטה למעלה, או בתקריב המאפשר הבחנה לפרטי פרטים במארגו של עלה. רואה אותם בחיוב באופן שהחלק החד שלהם נועד להגנה, ולא על מנת להרע. חנה הסבירה שגם כאשר הצמח נובל, הוא נשאר משמעותי, בעל ערך, ואף ניתן להבחין ולהתרשם מהאסתטיות שלו. בציוריה מביאה את פרשנותה להתבוננות שלה בטבע שמסביבנו.

חנה הייתה בידידות ארוכת שנים עם שולמית בר- אלי, בתה תמר וחתנה מוטי שחם. ברבות השנים ביקשה מהם לצלם ולהנציח את מפעל חייה. הלוחות המקוריים והציורים, כנראה, אינם בנמצא. התמונות שמוצגות הן פרי שחזור של הצילומים.

בלוח המוקדש לברקן רשמה חנה: "יבריק ויזהיר בקול דממה דקה". הציורים יבהירו, יזהרו ויזהירו כך שנוכל לראות את קולה – "נצח ישראל לא ישקר".

הצמחים שציירה חנה אירוב  והפרשנות שלה ל"קוצים" כסמלים לעם ישראל "מקללה לברכה"

צלף קוצני - יאחז ולא ירפה
קרצף מבורך – איש תחת גפנו ותחת תאנתו ישבו לבטח
ברקן סורי – יבריק ויזהיר בקול דממה דקה
בר-גביע קוצני – גם כי יתפורר יתנשא לתלפיות
קוציץ סורי –  כינור למנגינות היכל  
קייצנית צפופת-עלים  – כקרן השפע ישפיע טובו
חוחן הקנרס וקנרס סורי וקרוביהם  - תוכו רך וטוב
קורטם דק  – כפרח ינצו יפרחו ויבשילו
חוח עקוד – מבצריך נכונים לך סביב סביב
קייצנית כרתית ( עטופה) – כשמש כן אורו 
חרחבינה מכחילה – יסוכך בזרוע נטויה
דרדר מצוי –  מגן לעדינות פרחיך וזרעיך
עכובית הגלגל – לא עוד כגלגל לפני סופה כי אם באשר תגלה, תפרה ותופרה.
חרחבינה חופית  –  כי ענוג וחזק הוא 
גדילן מצוי  – גדול ורב יהיה 
חוח ספרדי – מה טובו פרחיך ספונים בקוצים 
בן-קוצן מאפיר– כל שבטיך נקבצו לך יחדיו בשלום
קיפודן – יפוצו זרעיך סביב סביב