ארכיון מאמרים

הדודא מוזכר, לרוב, בעיסקי שיקויי אהבה ומעשי כשפים והספרות העוסקת הנושא זה ענפה ביותר. אין עוד צמח הנושא עמו שובל אדיר שכזה של סיפורי נסים,  נפלאות, מעשי קסמים, שדים ורפואה החל ממעשה הדודאים שמצא ראובן (בראשית  פרק ל') וכלה בעלילות הרי פוטר (ראו כאן) . לעומת זאת, העיסוק בפרחים ומבקריהם נזנח כמעט לחלוטין.

השקד פורח בארץ בחורף, בדיוק בעונה הבלתי מתאימה להאבקה, מבנה הפרח לא מראה תכונות התאמה לתקופת הגשמים, הרוחות והטמפרטורה הנמוכה. העונה מתאפיינת במיעוט מאביקים ובנוסף לכך השקד עקר לגבי עצמו, לכאורה חברו כאן כל הגורמים שיכולים לגרום לפגיעה בפוריות השקד, למרות זאת הוא מצליח להתמודד עם הסביבה העוינת וליצור פירות.

נפרדנו משנת  2019 ומתחילים את השנה עם המספר היפה "2020"מי שנרשם לניוזלטר שלנו כבר קיבל את הפוסט הזה. לקחנו את העניין ברצינות ותכננו לכולם טו' בשבט 2020 עשיר בתכנים, שני פוסטרים חדשים, הפעלות, מה חדש באתר, מה מלקטים החודש,  רשימת הטיולים המומלצים החודש ובקשה לחסות לניוזלטר שלנו. 

הרקפת המצויה הנפוצה בארץ מן החרמון ועד לפאתי הנגב, היא בעלת פרחים הפוכים וגרגירי אבקה זעירים ויבשים, מבחינת האבקה זה מבנה קלאסי המותאם להאבקת זמזום, ואולם מסיבה לא לגמרי ברורה הרקפת מאבקת על-ידי קבוצה מורכבת של מאביקים אשר הבולט בהם הוא עש פרימיטיבי נדיר המתואר כאן לראשונה. 

פרופסור זוהר עמר יצא למסע הרפתקאות חוקר באי כיוס: "במחקר זה ביקשתי לבדוק את הסבירות המעשית להפיק שרף בכמות ניכרת מעצי אלת המסטיק הגדלים בארץ ישראל על פי המודל הקיים עד היום באי כיוס שביוון, כפי שתואר בספרות . בהמשך הוא מתאר את רשמי המסע וההווי המיוחד לעיסוק זה

 צמחי הפרגה הצהובה שגדלים בקיסריה שונים בתכונותיהם מצמחי הפרגה מהזן הנפוץ במקומות אחרים לאורך חוף ים התיכון של ישראל. ההבדלים בין הפרגה מזן קיסריה לבין הפרגה מהזן הנפוץ, מעוררים את השאלה: מנין הופיעו ההבדלים הללו? האם הם תוצאות של סלקציה מקומית של הזן הרגיל, או שמא בקיסריה לפנינו זן אחר לגמרי, שהיגר לכאן מארץ אחרת?

הגנים הלאומיים של אתונה הינם הפארק הגדול, הירוק והשקט של העיר. בעבר היו גנים אלו, "הגנים המלכותיים", הם הוקמו  בהוראתה של המלכה  אמיליה בשנים 1838-1800. בתחילה היה חלקו העליון של הגן מאחורי ארמון המלוכה (עכשיו הפרלמנט) , מוקף חומה, ושימש כגן למלך ולמלכה בלבד.