משפחת הסמריים, בסדרת הדגנאים (Poales, סדרה במחלקת החד-פסיגיים, שבה גם גומאיים, דגניים, סופיים ועוד 13 משפחות ללא נציגים בבר בישראל), כוללת, על פי החלוקות הטקסונומיות העדכניות (ואלו משתנות חדשות לבקרים), 7 סוגים וכ-440 מינים הנפוצים בכל יבשות העולם, למעט אנטארקטיקה, אולם רוב מיני המשפחה משתייכים לשני סוגים בלבד: 315 מינים של סמר (Juncus) ו-115 מינים של לוזולה (Luzula), בעוד שאר חמשת הסוגים שבמשפחה כוללים מין אחד עד חמישה ותפוצתם מוגבלת לאמריקה הדרומית. המשפחה התפתחה לפני 74 מיליון שנה.
הסמריים הם בדרך-כלל עשבים רב-שנתיים, לעתים חד-שנתיים, זעירים ועדינים, או גבוהים וסבוכים, הגדלים במקומות לחים וקרירים, למעט מקרים יוצאים מן הכלל. מינים מעטים במשפחה הם שיחים מעוצי-גבעול. לרבים ממיני הסמריים קנה שורש זקוף או זוחל, שממנו עולים נצרים חדשים כל שנה. לאחרים, בעיקר לחד-שנתיים שביניהם, ציצת שורשים. הגבעולים הם עמודי תפרחת בלתי-מסועפים, זקופים, גליליים, לעתים שטוחים-פחוסים. במינים רבים הגבעולים מהווים איבר מטמיע עיקרי. סמריים רבים חסרי עלי גבעול, אך יש להם עלי-בסיס. עלי הגבעול, במידה ואלו קיימים, ערוכים מסורגים ב-3 טורים לאורך הגבעול, בדומה לסידור הנפוץ בבני המשפחה הקרובה - הגמאיים, למעט במינים מועטים בהם הם ערוכים ב-2 טורים בלבד. בבסיס העלים נדנים ניכרים, החובקים הדוקות את הגבעול ומתארכים בקצותיהם לאוזניות, מעין אונות קטנות, בחיבור שבין נדן העלה לטרף. לעתים הנדנים פתוחים. טרפי העלים שטוחים, נימיים, או גליליים, קירחים (בסוג סמר), לעתים שפת הטרפים או בסיסם שעירים (בסוג לוזולה). העלים עשויים להיות אטומים או חלולים ולעתים קיימות מחיצות רוחביות לאורך העלה החלול. בחלק מהמינים העלים הצטמצמו לכדי נדנים בלבד.
התפרחות דמויות מכבד, אשכול-סוכך, או צברים דמויי קרקפות של פרחים יחידניים, בקצות הגבעולים. תפרחות מיני הסוגים העיקריים במשפחה מכילות בדרך-כלל פרחים רבים ולמינים האחרים פרח יחיד בתפרחת. לרוב, בבסיס התפרחות חפה אחד או שניים דמויי-עלה ולעתים בבסיס כל פרח, חפיות קטנות, קרומיות. בני משפחת הסמריים הינם מואבקי-רוח ופרחיהם קטנים ואינם מושכים תשומת לב. הפרחים לרוב דו-מיניים, נכונים. הסמריים נבדלים מקרוביהם הגמאיים והדגניים, בין השאר, בכך שלפרחיהם עטיף אמיתי. העטיף עשוי 3 עלים (עלי-עטיף, tepals, שלא ניתן להבחין ביניהם עלי גביע ועלי כותרת), המסודרים בדור אחד, או 6 עלים המסודרים בשני דורים. עלי העטיף מזכירים בצורתם מוצים או קשקשים, ירוקים-חומים, לעתים מסגילים-משחירים, נותרים בשלמותם עם ההבשלה ואינם נושרים. בפרחים 6-3 אבקנים שמאבקיהם הסרגליים אינם ניתקים, עשויים שתי לשכות, הנפתחות בחריצי אורך ומפיצות גרגרי אבקה, הערוכים ברביעייה (טטראדה). השחלה עילית, עשויה מ-3 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים חלל אחד או 3 מגורות, ממנה עולה עמוד-עלי יחיד, הנושא 3 צלקות משולחפות. מינים שלהם פרחים חד-מיניים הינם דו-ביתיים, בהם התפרחות הזכריות והנקביות נמצאות על פרטים שונים. הפרי אגוזית המחולקת ל-3-1 מגורות, נפתחת בקשוות ומכילה לפחות 3 זרעים (למשל בסוג לוזולה) או זרעים כדוריים-ביצניים זעירים רבים, שבקצותיהם תוספתנים לבנבנים (למשל בסוג סמר).
לסמריים חשיבות כלכלית מועטה. עלים וגבעולים של מינים שונים שמשו בעבר לקליעת סלים, כסאות, כובעים ומחצלות. עניי אירופה הכינו ממיני סמר שונים נרות (Rushlight - "נרות-סמר") על ידי ייבוש ליבת העלים, טבילתה בשומן והבערתה.
בישראל מיוצגת משפחת הסמריים על-ידי סוג יחיד, סמר, שבו כ-10 מינים מקומיים, חלקם נדירים. עקב הפגיעה בבתי הגידול הלחים, ישנה סכנה להיעלמותם של אוכלוסיות או מינים שונים מישראל.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
