משפחת הסַלְוָדוֹרִיִּים בסדרת הצלפאים (שבה גם מורינגיים, רכפתיים, צלפיים, באשניים, מצליבים ועוד 11 משפחות ללא נציגים בבר בישראל), כוללת 4 סוגים ו-7 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-40 מיליון שנה ותפוצת מיניה משתרעת באזורים היבשים מאפריקה ומדגסקר לדרום-מזרח אסיה.
המשפחה קרויה על שם הסוג סלודורה (Salvadora), הקרוי לזכרו של הבוטנאי, הרוקח ואספן הצמחים הספרדי חואן סלודור (Juan Salvador y Bosca, 1598-1681).
הסלודוריים הינם עצים קטנים, או שיחים, לעתים שרועים, קירחים, או לבדניים, לעתים קוצניים (בסוג Azima). עלי-לוואי חסרים, או זעירים. העלים נגדיים, פשוטים, תמימים, גלדניים-עבים, כמעט בשרניים, לעתים מכחילים. התפרחות אשכולות, מכבדים רפים, או צברי פרחים צפופים, בקצות הגבעולים, או בחיקי-עלים. הפרחים קטנים, נכונים, דו-מיניים, לעתים חד-מיניים ואז הצמחים חד-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על אותו פרט, או דו-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על פרטים שונים. העטיף כפול, עשוי 4-2 עלי-גביע מאוחים, היוצרים גביע פעמוני, או ביצני ו-4 עלי כותרת, מפורדים, או מאוחים בבסיסם (בסוג סלודורה), ירקרקים. בפרחים 5-4 אבקנים, ערוכים לסירוגין בין עלי-הכותרת, זיריהם נימיים, מפורדים, או מאוחים בבסיסם, המאבקים בני 2 לשכות, ביניהן רקמה מחברת המסתיימת לעתים בחוד, משחררות אבקה דרך סדקי אורך. בין האבקנים מצויים לעתים צופנים קשקשיים. השחלה עילית, עשויה 2 עלי-שחלה, היוצרים מגורה אחת או שתיים, לעתים מחולקת ל-4 מגורות שהמחיצות ביניהן אינן שלמות, כל מגורה מכילה ביצית אחת או שתיים. מן השחלה עולה עמוד-עלי קצר, הנושא צלקת קטומה, לעתים בת 2 אונות, יש ועמוד-העלי חסר. הפרי ענבה, או בית-גלעין, מכיל זרע אחד, חסר אנדוספרם. העובר מפותח, זקוף ולו 2 פסיגים עבים.
בישראל מיוצגת המשפחה על ידי סלוודורה פרסית, עץ נדיר, הגדל בנאות מדבר וערוצי ואדיות בערבה ובאזור ים המלח. גבול תפוצתה הצפוני הוא מעט צפונית לים המלח, בחורשת הסלוודורות שליד מושב פצהאל. על שימושי העץ והפולקלור הקשור בו ראה בדף המין של סלוודורה פרסית.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
