בעבר נקראה משפחה זאת בשמה המדעי Umbelliferae שתורגם לעברית כסוככיים. כיום, מששינו את השיטה וכל משפחה נקראת על-שמו של אחד הסוגים החשובים בה, הוחלף שמה המדעי ל- Apiaceae על שמו של הסוג Apium שאליו שייך הכרפס. בארץ גדלים 100 מבני המשפחה רובם פורחים באביב ובתחילת הקיץ .
למשפחה זאת שייכים צמחים שרובם חד- או דו-שנתיים לעיתים רחוקות רב-שנתיים, עליהם לרוב גזורים עד דק, לדוגמא גזר ושמיר. בסיס הפטוטרת עוטף את הגבעול. גבעוליהם לרוב חלולים. יש כאל המגיעים לגובה של 2 מטרים ויותר, מבניהם מוכר בארץ הכלך.
קל לזהות את בני המשפחה, על פי התפרחת שלהם שהיא בצורת סוכך המזכיר לעיתים שמשיה או מטריה. הפרחים יכולים להיות ערוכים בצורת סוכך פשוט או בסוכך מורכב מסוככונים רבים. פרח בודד לרוב קטן ואינו מרשים אולם כסוכך התפרחת עשויה להכיל מאות פרחים, היא מרשימה ובולטת לכן מושכת חרקים רבים. לפרחים 5 עלי כותרת 5 עלי גביע ו5 אבקנים, רוב רובם לבנים ומיעוטם צהובים (נירית הקמה, שעמון מצולע ועוד ) הם חד או דו-מיניים . השחלה תחתית בת שני עלים מאוחים ובראשה גוף הנקרא כנית המפריש צוף, מתוכו יוצאים שני עמודי עלי. הפרי דו-זרעון הנפרד בהבשילו לשתי יחידות.
מה שמאפיין את משפחה, בנוסף לצורת התפרחת, הם הריחות של העלים ולעתים גם הזרעים, ולכן רבים מהם תורבתו לצמחי תבלין או ירקות למאכל. במקרר ובמגירת התבלינים של כל אחד בעולם המערבי נמצאים בני משפחת הסוככיים (שמיר, פטרוזיליה, כרפס (סלרי), כוסברה, קימל (כרויה) ועוד). יש כאלה שהשורש שלהם משמש למאכל המוכר מבניהם הוא הגזר, כמובן.
ישנם במשפחה מספר צמחים רעילים ורעילים מאוד.
בארץ, כמו בכל משפחה ישנה גם את הכבשה השחורה בדמות צמח רעיל מאוד בשם רוש עקוד שהיה ידוע ברעילותו כבר אלפי שנים. ההיסטוריה מספרת שבעזרת הרוש הרעילו את הפילוסוף סוקרטס למוות כשהוא הוצא להורג לפי פסק הדין של בית המשפט באתונה העתיקה. כמו-כן, השתמשו בכל חלקי הצמח למרוח חיצים רעילים.
ראוי לציין גם את האמיתה הגדולה כצמח רעיל וגם משמש כצמח רפואי, גם מיני הכלך רעילים לאדם ולבעלי חיים .
משפחה זאת נחשבת למשפחה מפותחת מבין משפחות הצמחים , היא מונה כ 300 סוגים ומעל ל 3,000 מינים ונפוצה במגוון רחב של בתי גידול בעיקר בחצי הכדור הצפוני .
תפוצת הזרעים היא בטכניקות שונות : יש שזרעיהם קלים ודקים ( שעמון וכלך) הנפוצים ברוח ויש מהם עטויים שישים וזיזים המסייעים להם בתפוצה ע"י היאחזות בפרוות בעלי חיים ובבגדי מטיילים (מיני גזר למשל).
משפחת הסוככים חשובה למשק הדבורים. הצמחים מספקים לדבורים צוף ואבקה והדבורים מצדם מספקים לצמחים את ההאבקה הדרושה להם הפרייה והבשלת פירות.
ברפואה סינית כמו בהרבה שיטות מסורתיות נהוג להציג את ההקבלה בין מראה הצמח להשפעתו הרפואית (תאוריית החותמות) . לדוגמה, צמחים עם שורש בצורת אדם,
משמש ברפואה העממית וברפואה יוונית לטיפול בבעיות פריון, כלומר לטיפול בקושי להרות אדם. (דודא רפואי) .
שורשי הסוככים הינם לרוב שיפודיים עמוקים המרמזים על איזון ויציבות לכן משתמשים בהם לחיזוק כללי של האדם, ואכן ישנם מבני המשפחה (עלים וזרעים) משמשים כצמחי מרפא בעיקר לאיזון ומרפא ללב, למערכת העיכול.
לפי שיטה זו הסוככיים מומחים בשיפור תפקוד מערכת העיכול, בעיקר הודות לתרכובות הארומאטיות - ריחניות המצויות בהם, הפועלות כנגד טפילים לא רצויים, מרגיעות את שרירי המעי העצבניים ומגרות הפרשת אנזימי עיכול.
אפילו הרמב"ם התייחס לכוסברה וכתב כי אישה האוכלת כוסברה תזכה בבנים יפים ושמנמנים...
